Feb 18^th | 3^rd of Adar

תצוה

קְרִיאַת שְׁמַע, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הִפְלִיג בְּעֹנֶשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּין, וְשֶׁבַח גָּדוֹל לַמְּכַוֵּין, עַיֵּן בְּזֹהַר חָדָשׁ (אַחֲרֵי נ”ז ע”ב רוּת ק”י.) בְּאֹרֶךְ (עַיֵּן מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע סִימָן ג’ אוֹת ע”ח). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף כח

The recitation of the Shema was greatly emphasized by the Zohar, particularly the punishment of one that does not properly concentrate while reciting it. The reward, however, can be expected to be great for those that do properly concentrate while reciting it.

מָצָאתִי בְּסֵפֶר “עִיר מִקְלָט” בְּהַקְדָּמָה מִשֵּׁם הָאֲרִ”י זַצַ”ל: עִם הֱיוֹת שֶׁהָאָדָם יַעֲסֹק בַּמִּצְווֹת וְיֵיטִיב דַּרְכּוֹ, אֶת זֶה לְבַד לֹא יוֹעִיל לוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי אֵין הָאָדָם זוֹכֶה בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, אֶלָּא בַּתּוֹרָה, לָכֵן עִקָּרוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כִּי אָז עַל יְדֵי הַתּוֹרָה יִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא. עכ”ל. דְּבָרִים אֲחַדִים סוֹף דְּרוּשׁ י”א

The author of the work “Ear Miklat” in the introduction of his work quotes the following teaching in the name of the Arizal. The Arizal teaches that even if an individual is meticulous in his performance of the Mitzvot and is a refined individual in character, nevertheless, this alone will not aid him in meriting [the greatest levels of] Olam Haba, the World to Come. A person can only merit in a portion of the World to Come, the World of Souls, through the learning of Torah. That is why every single persons purpose in this world is to delve in the study of Torah in order to merit a portion of the next world.

וּכְבָר נוֹדַע מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בְּתַלְמִיד הָרַמְבַּ”ן זלה”ה שֶׁהָיָה לוֹמֵד תָּדִיר וּמְבַטֵּל תְּפִלָּה וּקְרִיאַת שְׁמַע וּמִצְווֹת, וְהָרַמְבַּ”ן הָיָה מוֹכִיחוֹ מְאֹד כִּי זְמַן תּוֹרָה לְחוּד וּזְמַן תְּפִלָּה וּקְרִיאַת שְׁמַע לְחוּד, וְלֹא שָׁמַע בְּקוֹלוֹ, עַד שֶׁבָּא [עָלָיו צָרָה], וְאָמַר לוֹ הָרַמְבַּ”ן הֲלֹא הִזְהַרְתִּיךָ, וְהַכִי אַמְרִינָן בִּיבָמוֹת (דַּף ק”ט): כָּל הָאוֹמֵר אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה, אֲפִלּוּ תּוֹרָה אֵין לוֹ. דְּבָרִים אֲחַדִים רֵישׁ דְּרוּשׁ כב

There is a famous well known documented incident that occurred with the student of the Ramban (Nachmanides). The Ramban had a particular student that was extremely diligent in his learning but very lackadaisical when it came to reciting the Shema, praying and performing the Mitzvot in general. The Ramban would constantly rebuke this student reminding him that there is a time to learn and there is a time to pray and do Mitzvot. However, the student did not take the words of the Ramban to heart. Finally, one day a tremendous tragedy occurred to this student. The Ramban was forced to relay to his to student that it was a result of his indifference in performing the Mitzvot. The Talmud (Yevamot 109) teaches that anyone that states “I only have the Torah (and no Mitzvot)” even his Torah receives no credit. Every individual must be diligent not only in his Torah learning, but even in his observance of the Mitzvot.

לֹא יַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּאֵימָה וְהַכְנָעָה, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ וּדְבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, כְּגוֹן דִּבְרֵי תַּנְחוּמִים שֶׁל תּוֹרָה (סִימָן צ”ג). קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן יב, סְעִיף מ

One should only rise to pray with fear and subjugation before Hashem. One should not begin to pray out of laughter or light headedness. Preferably one should pray after words of Torah and with happiness.

Feb 11^th | 26^th of Shevat

תרומה

יִזָּהֵר מְאֹד בַּאֲמִירַת אֱמֶת וְיַצִּיב כְּתִקְּנוֹ, הַתֵּבוֹת כְּמִשְׁפָּטָן שְׁלֵימוֹת וְנִפְרָדוֹת. וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר כ”י הֶבִיאוֹ הָרַב הֶחָסִיד הַמְקֻבָּל מהר”ם נִיגְרִין בְּס’ הַיִּרְאָה, כִּי אֶחָד חָלָה מֵעֵת לְעֵת וּמֵת פִּתְאֹם, וְאָמַר קֹדֶם מוֹתוֹ “הִנְנִי מֵת עַל שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי בִּדְּבֵקִים שֶׁבֶּאֱמֶת וְיַצִּיב”. עכ”ל. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף כט

Every individual should be meticulous in their recitation of the prayer “Emet VeYatziv,” ensuring to pronounce the words and letters properly. The Zohar records an incident of an individual that suddenly became ill and passed away. Before leaving this world he claimed that the reason of his suffering was due to his lack of care in reciting the words of “Emet VeYatziv.”

יְכַוֵּן לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת י”ח בְּהַכְנָעָה. וְאִם אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּל תְּפִלּוֹת חוֹל בִּבְכִיָּה, אַשְׁרָיו. וְיֵרָתַע כָּל גּוּפוֹ, כִּי מִי הוּא לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר כַּמָּה רַבּוּ רְבָבוֹת מַלְאָכֵי הַשָּׁרֵת מְהַלְּלִים שְׁמוֹ, וְכַמָּה מַלְאָכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם רְשׁוּת אֶלָּא פַּעַם אַחַת בִּשְׁמִטָּה וכו’, וְהוּא יַתּוּשׁ מָלֵא חַטָּאוֹת נִתַּן לוֹ רְשׁוּת, הֲלֹא יִקְרַע סְגֹר לְבָבוֹ לְפָחוֹת לְהִכָּנַע וּלֵידַע מַה שֶּׁאוֹמֵר. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל נֹכַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבֵית קָדְשֵׁי הַקָדָשִׁים. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ב, סְעִיף כד

One should strive to pray the Amidah with focus and concentration. If possible, one should pray all ones prayers with tears. Ones entire body should tremble with the knowledge that they are praying to Hashem the King of Kings, a feat that certain angels can only achieve once in their existence. One should direct their prayer, physically, toward Israel, Jerusalem, the holy Temple and the Holy of Holies.

כָּתַב הָרַב סֵפֶר חֲרֵדִים זַ”ל דְּהַמִבְחָן לָאָדָם אִם זַךְ וְיָשָׁר פָּעֳלוֹ, הוּא הַתְּפִלָּה, שֶׁאִם יָכוֹל לְכַוֵּן בְּכָל הָעֲמִידָה שֶׁמִּתְפַּלֵּל י”ח בְּרָכוֹת בְּלִי מַחְשָׁבָה אַחֶרֶת, אָז יֵדַע כִּי הוּא צַדִּיק, וְאִם תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו, וְלִבּוֹ רָחוֹק, מוֹרֶה כִּי לֹא טָהוֹר וְנַפְשׁוֹ לֹא מְטוֹהֲרָה, וּלְפִי שִׁעוּר מַהוּת נַפְשׁוֹ כֵּן יִרְבֶּה עֵרֶךְ תְּפִלָּתוֹ, אִם כִּיוֵן בְּכֻלָּהּ אוֹ מִקְצָתָהּ וְכַיּוֹצֵא. וז”ש “מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב”, לְהוֹדִיעַ כַּמּוּתָם וְאֵיכוּתָם, וְאִישׁ נוֹדַע עֶרְכּוֹ וּמַהוּתוֹ לְפִי מַהֲלָלוֹ לָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּתְפִלָּתוֹ אֲשֶׁר כְּפִי כַּוָנָתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, נוֹדַע אִם לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ טָהוֹר אִם לֹא כַּדָּבָר הָאָמוּר. דְּבַשׁ לְפִי מע’ ת’ ואַהֲבַת דָּוִד רֵישׁ דְּרוּשׁ יב 

The Sefer Haredim explained that based on an individual’s prayer it can be discerned if that individual is righteous or not. If one prays the entire Amidah with focus and no foreign thoughts enter his mind, then that individual is a Tzaddick. If however one prays out of rote, without emotion, the opposite is true; that individual’s soul needs much purification.

אָנוּ אוֹמְרִים בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב “אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֹתֶיךָ וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִֹים עַל לִבּוֹ”, שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת עֲרָאִי כְּשֶׁתִּזְדַּמֵּן, רַק יִתְאַוֶּה וִיבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן מִקֹּדֶם  צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יג, סְעִיף טו

In the text of the prayer of _Emet Veyatziv_ it states that “fortunate is the man that heeds to the Mitzvot and Torah of Hashem and places His words onto his heart.” The Sages are teaching us that one must not follow the Mitzvot haphazardly, rather, one must yearn and seek out the Mitzvot before they even arrive.

בִּתְחִלַּת הָעֲמִידָה, יַחְשֹׁב עַצְמוֹ עָנִי וְאֶבְיוֹן כִּי הוּא דַּל וָהֶלֶּךְ, וְאֵין עָנִי וְדַל גַּלְמוּד וְאָפֵל יָחִיד כְּעוֹמֵד בַּקֶּבֶר, וַחֲרָדָה יִלְבַּשׁ. וְהַגַם דִּבְרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת פַּשְׁטָן שֶׁל דְּבָרִים לְצָרְכֵּנוּ, וְאוּלָם הַכֹּל הוּא רְמָזִים וְסוֹדוֹת, מְדֻבָּר בָּם נִכְבָּדוֹת, עֶשֶׂר יָדוֹת בְּמַעֲלוֹת הַמִּדּוֹ”ת הָעֶלְיוֹנוֹת. וְדֶרֶךְ כְּלָל יְכַוֵּן שֶׁהַכֹּל לְיַחֵד יִחוּד גָּדוֹל בַּמִּדּוֹת. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ב, סְעִיף כו

Before beginning the Amidah one should envision themselves as a poor destitute individual needy for the the aid of the King. Furthermore, even though the simple meaning of the middle 13 blessings of the Amidah are formatted as requests, nevertheless one should always have in mind that there are deep secrets and mystical meanings in each word of the prayers instituted by the Sages.

 

Feb 4^th | 19^th of Shevat

משפטים

אָמְרוּ בְּמַסֵכֶת בְּרָכוֹת (י”ד ע”ב): כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין, כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ, דְּהַא כְּתִיב בּוֹ “לְטוֹטָפוֹת”. מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִין כַּיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלִי כַּוָּנָה, מֵעִיד שֶׁקֶר, דְּהַא כְּתִיב בָּהּ “בְּכָל לְבָבְךָ”, וְהוּא הַדִּין לַתְּפִלָּה. וְאִם מְהַרְהֵר בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הוּא מְשַׁקֵּר “וּבְכָל מְאֹדֶךָ”, שֶׁמַּחֲשִׁיב מָמוֹנוֹ מֵעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, וכ”ש אִם אֵין תּוֹעֶלֶת בְּאוֹתוֹ הִרְהוּר, דְּעֲלֵיהּ אִתְּמַר “אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים”. סֵפֶר חֲרֵדִים דַּף ס”ה. יוֹסֵף לְחֹק פ’ מִקֵּץ יוֹם א

The Sages taught (Berachot 14B) that whoever reads Shema without wearing Tefillin is considered to as if he has given false testimony about himself. In Shema it is states, “And there will be Tefillin between your eyes etc.” Similarly, one may add, whoever reads the Shema without concentration gives false testimony, for it is written “with all your heart.” And if one is thinking about worldly possessions he is lying when he says “with all your possessions,” for he considers his possessions more valuable than the service of Hashem.

אָמְרוּ בְּמַסֵכֶת בְּרָכוֹת (י”ד ע”ב): כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין, כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ, דְּהַא כְּתִיב בּוֹ “לְטוֹטָפוֹת”. מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִין כַּיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלִי כַּוָּנָה, מֵעִיד שֶׁקֶר, דְּהַא כְּתִיב בָּהּ “בְּכָל לְבָבְךָ”, וְהוּא הַדִּין לַתְּפִלָּה. וְאִם מְהַרְהֵר בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הוּא מְשַׁקֵּר “וּבְכָל מְאֹדֶךָ”, שֶׁמַּחֲשִׁיב מָמוֹנוֹ מֵעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, וכ”ש אִם אֵין תּוֹעֶלֶת בְּאוֹתוֹ הִרְהוּר, דְּעֲלֵיהּ אִתְּמַר “אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים”. סֵפֶר חֲרֵדִים דַּף ס”ה. יוֹסֵף לְחֹק פ’ מִקֵּץ יוֹם א

The Sages taught (Berachot 14B) that whoever reads Shema without wearing Tefillin is as if he gives false testimony about himself. For in Shema it is written, “And there will be Tefillin between your eyes etc.” Similarly one may add, whoever reads the Shema without concentration gives false testimony, for it is written “you shall serve Hashem with all your heart.” And if one is thinking about worldly possessions he is lying when he says “[Serve Hashem] with all your possessions,” for he considers his possessions more valuable than the service of Hashem.

יֹאמַר קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה רַבָּה, וּבְיוֹתֵר בְּפָרָשַׁת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, כִּי מְאֹד עָמְקוּ רָזֵי דְּרָזִין יִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְיִזָּהֵר בְּאָמְרוֹ תֵּבַת “אֶחָד” לְקַצֵּר בָּאָלֶף שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב בָּהּ כְּלָל, וְיַאֲרִיךְ בְּח’ וד’. וִיכַוֵּין שֶׁהוּא מְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּיִרְאָה וְשִׂמְחָה רַבָּה. וִיכַוֵּין לִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַׁת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת וְלֵב שָׁלֵם וְשָׂמֵחַ. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ב, סְעִיף כב

Every individual should strive to recite Shema with great concentration for its secrets are great. One should take care to pronounce each word properly, not swallowing or adding letters.  Additionally, one should have in mind that they are accepting the Kingdom of Hashem upon them, and that, if needed, one is ready to sacrifice their life for Hashem’s service.

הֲלֹא מֵרֹאשׁ דִּין רִאשׁוֹן שֶׁל שֻׁלְחָן עָרוּךְ: יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶּר לַעֲבֹד אֶת הַבּוֹרֵא, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר, וְזֶהוּ יִרְאַת ה’ בִּתְחִלַּת הַיּוֹם לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר שֶׁלֹּא יַפְסִיד קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ כִּסֵּא דָוִד רֵישׁ דְּרוּשׁ ח”י

From the first Halacha in Shulhan Aruch one is instructed to awaken in the morning like a lion in order to begin the day. This is the first act of Yirat Hashem (fear of Hashem) of the day — one must wake up on time time in order to recite the Shema in its proper time.

יֹאמַר “בָּרוּךְ שֵׁם” וכו’ בְּלַחַשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פְּסָחִים נו.), וְלֹא כְּאוֹתָם שֶׁאֵינָם מַקְפִּידִים לְאוֹמְרוֹ בְּלַחַשׁ מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ב, סְעִיף כג

“Baruch Shem” must be recited in a whisper, as the Sages taught (Pesachim 56A). One should not recite it audibly like the individuals that are not careful to say it in a whisper.

Jan 28^th | 12^th of Shevat

יתרו

הִפְלִיגוּ בַּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ (עַיֵּן זֹהַר ח”ב קל”א ע”ב) בַּאֲמִירַת שִׁירַת הַיָּם וְסוֹדָהּ אַחַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וכו׳. וִיצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ עוֹמֵד בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם, וְהַמִּצְרִים נִטְבָּעִים וְהוּא נִצּוֹל. וְהוּא סְגֻלָּה לְכַפָּרַת עַווֹנוֹתָיו כַּיָּדוּעַ (שמו”ר כד, ג). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף כד

The Zohar HaKadosh greatly praised the recitation of “Az Yashir” during the Pesukei DeZimra. One should imagine as if they are experiencing the Exodus of Egypt themselves, walking on the dry land of the Sea of Reeds while the Egyptian chariots drown. Doing so is an auspicious method of achieving atonement for ones transgressions.

הִפְלִיגוּ בַּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ (עַיֵּן זֹהַר ח”ב קל”א ע”ב) בַּאֲמִירַת שִׁירַת הַיָּם וְסוֹדָהּ אַחַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וכו׳. וִיצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ עוֹמֵד בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם, וְהַמִּצְרִים נִטְבָּעִים וְהוּא נִצּוֹל. וְהוּא סְגֻלָּה לְכַפָּרַת עַווֹנוֹתָיו כַּיָּדוּעַ (שמו”ר כד, ג). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף כד

The Zohar HaKadosh greatly praised the recitation of “Az Yashir” during the Pesukei DeZimra. One should imagine as if they are experiencing the Exodus of Egypt themselves, walking on the dry land of the Sea of Reeds while the Egyptian chariots drown. Doing so is an auspicious method of achieving atonement for ones transgressions.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַתְּפִלָּה חֲשׁוּבָה כְּקָרְבָּנוֹת. וְהַיּוֹם שֶׁבָּעֲווֹנוֹתֵינוּ אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, צָרִיךְ לְהִזְדָּרֵז לְהִתְפַּלֵּל בִּזְמַנָּהּ, וּלְכַוֵין בְּמָה שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו, כִּי הַקָּרְבָּן חוּץ לִזְמַנּוֹ פָּסוּל. וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ מַחְשָׁבוֹת פּוֹסְלוֹת בַּקָּרְבָּן, כֵּן בִּתְפִלָּה צְרִיכָה בִּזְמַנָּהּ וּבְכַוָּנָה שְׁלֵימָה. וְהָעִקָּר הוּא הַלֵּב, כְּדִּכְתִיב “וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם”. “רוּחַ חַיִּים” סוֹף דְּרוּשׁ ה

The Sages of blessed memory taught that the prayers a person recites are tantamount to the sacrifices brought in the Beit HaMikdash. Therefore, because we are no longer able to bring the obligatory sacrifices it is incumbent on every individual to be diligent in their prayers. One must make sure to pray on time and with the proper thoughts, just like a sacrifice brought after the proper time or with improper thoughts is invalid, so too a prayer offered late or with improper thoughts is invalid. The primary focus is to pray with all ones heart, as the verse states “You shall serve [Hashem] with all you heart.”

עִקָּר גָּדוֹל שֶׁקֹּדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, יְהַרְהֵר בִּתְּשׁוּבָה, וְיִכָּנַע לִשְׁאֹל מְחִילָה וּסְלִיחָה. וְאָז נִמְצָא בְּיָדוֹ תְּפִלָּה וּתְשׁוּבָה. “בְּרִית עוֹלָם” עַל סֵפֶר חֲסִידִים

A tremendous foundation every individual should know before they begin to pray is to think thoughts of Teshuva, subjugating themselves in order to ask for atonement and forgiveness, and only then to pray. Consequently, after the prayer, not only did one daven but they also repented.

כָּל אָדָם יוֹדֵעַ גֹּדֶל הַחִיּוּב לְכַוֵין בַּתְּפִלָּה, לָדַעַת אֲשֶׁר מוֹצִיא מִפִּיו, וְנֶגֶד מִי מְדַבֵּר לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הקב”ה. כִּסֵּא דָוִד סוֹף דְּרוּשׁ ט”ז

Every individual must understand the great obligation one has to focus and concentrate in ones prayers, to know the meaning of what one is reciting, and to realize before Whom he is standing, the King of Kings, Hashem.

 

Jan 21^st | 5^th of Shevat

בשלח

שֶׁבַח “בָּרוּךְ שֶׁאָמַר” רָם וְנִשָּׂא וְגָּבֹהַ מְאֹד. וְצָרִיךְ לְאוֹמְרוֹ בְּנוּסָח שֶׁל פ”ז תֵּבוֹת, וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה בְּשׁוּם זְמַן בַּל תּוֹסִיף וּבַל תִגְרַע. וְאִם הַקָּהָל יֹאמְרוּ נֻסַּח אַחֵר, הוּא יֹאמַר בְּצִנְעָא נוּסַח שֶׁל פ”ז תֵּבוֹת, כִּי יֵשׁ בּוֹ סוֹדוֹת עֲמֻקִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ גּוּרֵי הָאֲרִ”י זַצַ”ל. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף יט

The praise of Baruch She’amar is exalted and great. One must recite the text of the prayer containing 87 words, never changing the format by adding or subtracting from it. If the congregation is reciting a different version, one should still say the version containing 87 words indiscreetly. The students of the Ariza”l explained that this prayer has tremendous secrets and wonders in this format.

אָמְרוּ בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (ח”ב דַף ר”ה ע”ב), שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר בַּאֲמִירַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְיִרְאָה אֶת ה’ בְּכָל לִבּוֹ. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף כא

The Zohar HaKadosh teaches that one must attempt diligently to become enveloped with the awe of Hashem when reciting the Pesukei DeZimra (verses of praise in the prayer).

פְּסוּקֵי “יְהִי כְבוֹד” נִתְקְנוּ בְּחָכְמָה עֲמֻקָּה נִפְלָאָה, וְכֵן כָּל תִּקּוּנֵי תְּפִלּוֹת (הָרַב יַעֲבֵ”ץ בְּסִדּוּרוֹ), וְזֶה מְבֹאָר לָרוֹאֶה כַּוָּנַת הָאֲרִ”י זַ”ל. קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן ז, סְעִיף לט

The Pesukim of “Yehi Khevod” were established with tremendous wisdom and deep meanings. Any one that studies the works of the Arizal will come to the same realization.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ד’ ע”ב): כָּל הָאוֹמֵר “תְּהִלָּה לְדָוִד” ג’ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. לָכֵן צָרִיךְ לְכַוֵין וּלְהָבִין לְפָחוֹת פְּשָׁט הַדְּבָרִים וְשִׁבְחֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שֶׁאִם אוֹמְרוֹ וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, וְקַל וְחֹמֶר אִם יֹאמְרוֹ בִּמְרוּצָה כְּבָלַע אֶת הַקֹּדֶּשׁ, בִּמְקוֹם רִנָּה תְּהֵא רְעָדָה, וְעָנֹשׁ יֵעָנֵשׁ ח”ו. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף כ

The Sages of Blessed memory taught (Berachot 4B) anyone that recites “Tehilla Le’David” (also known as Ashrei) three times a day can be assured that he will receive a portion in the World to Come. Therefore, one must at least understand the simple meaning of the words of this Psalm, especially the Pasuk of “Pote’ah Et Yadecha etc.” If a person will, G-d forbid, rush through it and not recite it with focus and concentration, then instead of being rewarded, he will be greatly punished.

בַּגְמָרָא (ב”ב י.) אָמְרוּ: רַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לֶעָנִי וְהָדַר מְצַלֵּי [פֵּרוּשׁ: נוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי וְאַחַר מִתְפַּלֵּל], דִּכְתִּיב (תְּהִלִּים יז, טו) “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ”. וְיֵשׁ לִרְמֹז כִּי רָאשֵׁי תֵּבוֹת “צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ” הוּא “צַלֵי” [מִתפַּלֵל], כִּי בִּתְחִלָּה “צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ” שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה, וְאַחַר כָּךְ צַלֵי. אִי נָמֵי אֶפְשָׁר כִּי עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה “צֶדֶק” שֶׁהִיא מַלְכוּת “לְפָנָיו יְהַלֵּךְ” פָּנִים בְּפָנִים “וְיָשֶׂם לַדֶּרֶ”ךְ פְּעָמָי”ו”, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין בְּסוֹד ישׁנה). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף כג

The Tamud (Baba Batra 10A) teaches that Rebbi Elazar had the custom of first giving a contribution to Tzedaka before he would pray. The Pasuk in Tehillim (17:15) states “I  will see Your face with Tzedeck,” meaning when one wishes to pray they should preempt it with charity. In the merit of the Tzedaka one gives, ones prayer can reach the highest realms. (Their is no minimum amount, even a single coin makes a great impression.)

Jan 14^th | 27^th of Tevet

בא

עַמֵּי הָאָרֶץ כְּמִדְבָּר שֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל פֵּרוֹת, וְיֵשׁ לָהֶם זְכוּת בִּשְׁבִיל שֶׁעוֹנִים “אָמֵן”, וְזֶה “מִדְבָּרֵךְ נָאוֶה”. אֲגַדְתָּא דִּבְּרֵאשִׁית בְּסֵפֶר שְׁתֵּי יָדוֹת להרמד”ל. (מִדְבָּר קְדֵמוֹת מַעֲרֶכֶת ע’ אוֹת ח’)

Even the lowest form of Am HaAretz (unlearned individuals) have many merits, all from answering Amen.

הָרַב הַלְּבוּשׁ בְּבַחֲרוּתוֹ הָיָה בְּוִינִיצְיָא, וּפַעַם אַחַת עַל שֶׁלֹּא עָנָה “אָמֵן”, נִדָּהוּ הָרַב אַבּוּהַב, וְאַחַר כָּךְ פִּיְסוֹ, וְסִפֵּר לוֹ אֵיךְ נֶהֱרַג חָסִיד אֶחָד עַל שֶׁלֹּא עָנָה אָמֵן לְבִרְכַּת כֹּמֶר אֶחָד לְמֶלֶךְ. שֶׁהָיָה הֶחָסִיד מִתְפַּלֵּל מִנְחָה בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיְתָה שָׁעָה עוֹבֶרֶת, וּלְכָךְ הִתְפַּלֵּל בְּזָוִית אַחַת. וְלָכֵן נִדָּהוּ שֶׁתְּכַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁלֹּא עָנָה אָמֵן, כִּי הוּא עָווֹן חָמוּר, כמ”ש בְּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְגַם אַחַר שֶׁרָאִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ בְּמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם נִתְחַיַּב מִיתָה. וְזֶה תֹּרֶף קִצּוּר הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּבָא בְּסֵפֶר מוּסָר קָטָן שֶׁנִּקְרָא “דֶּרֶךְ מֹשֶׁה”. (שֵׁם הַגְּדוֹלִים ח”ב מַעֲרֶכֶת לְבוּשׁ)

When the author of the work “Levush” was young he frequented Vinitziyah. Once, the Great Rav Abohav put the Levush in Nidui (excommunication) for not answering Amen to a blessing. Afterwards, the great Rabbi explained that there was once a Hasid (a pious individual) that was killed for not answering a blessing made for the honor of a gentile king. If that is the punishment when one does not answer Amen to a blessing made to a mortal king, how great must the punishment be for not answering a blessing made to Hashem, the King of kings. Everyone must be diligent in their service, taking care to answer Amen properly.

כָּל הָאוֹמֵר [אָמֵן] צ’ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, אֵין הַמְכַשְּׁפוֹת יְכוֹלוֹת לְהַזִּיק לוֹ… כָּךְ מָצָאתִי בְּקוּנְטְרֵס יָשָׁן כְּתַב יָד מֵהָרַב הֶחָסִיד מהר”ר אֱלִיעֶזֶר נַחְמָן פּוּאָה זַ”ל. (מִדְבַּר קְדֵמוֹת מע’ א’ אוֹת ל”ג)

Anyone that answers Amen 90 times a day every day, can be assured that no voodoo, black magic or witchcraft will damage him.

עִקָּר הַעֲבוֹדָה לֵאלֹהֵינוּ, הִיא הַכַּוָּנָה בְּלֵב שָׁלֵם וּבְדַעַת שְׁלֵימָה, וּבִפְרָט בִּתְפִלָּה וּבִבְרָכוֹת שֶׁיִּהְיוּ פִּיו לִבּוֹ שָׁוִין לְהָבִין דִּבְרֵי הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת, וְלָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי הוּא מְדַבֵּר לִפְנֵי הקב”ה רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, וכמ”ש ר’ אֱלִיעֶזֶר לְתַלְמִידָיו בִּבְרָכוֹת (דַּף כ”ח) כְּשֶׁשְּׁאֵלוּהוּ לַמְּדֵּנוּ אוֹרְחוֹת חַיִּים וְנִזְכֶּה בָּהֶם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְאָמַר לָהֶם הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד חַבְרֵיכֶם, וּכְשֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים, דְּעוּ לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים וכו’ וּבִשְׁבִיל כָּךְ תִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. (אַהֲבַת דָוִד רֵישׁ דְּרוּשׁ ח’)

The main service of Hashem is the focus and concentration one infuses into his prayers and blessings, to always understand that one is speaking to Hashem, the Creator of the world. Rebbi Eliezer, the Tanna, when asked by his students what is the proper path in order to receive Olam Haba (Berachot 28B), answered that they should always know before Whom they are praying. In that accomplishment, they would merit to receive a portion in Olam Haba.

מַה מְּאֹד הִפְלִיגוּ בַּאֲמִירַת “לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת” (מִזְמוֹר ס”ז) בְּצִיּוּר מְנוֹרָה, וְכָתְבוּ זַ”ל שֶׁשְּׂכָרוֹ רַב וְעָצוּם. וְרָאִיתִי קוּנְטְרֵיס בִּכְתַב יָד לָרִאשׁוֹנִים בְּזֶה בְּסוֹדוֹתָיו וְתוֹעֲלוֹתָיו (עַיֵּן מִדְבַּר קְדֵמוֹת מע’ ד’ אוֹת כ”ב בְּשֵׁם המהרש”ל), וּלְפָחוֹת לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵינוּ, נֹאמַר אוֹתוֹ בְּכַוָּנָה בְּצִיּוּר מְנוֹרָה כָּתוּב עַל קְלָף. (צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף ח”י)

The early Sages praised highly the recitation of “Lamnatze’ah Binginot” out of an image of a Menorah. Suffice it to say the reward is great, and the pleasure it gives the Creator is immense.

Jan 7^th | 20^th of Tevet

וארא

מִי יְמַלֵּל עַד הֵיכָן מַגִּיעַ פְּגַם הַבְּרִית, וּכְבָר גּוּרֵי הָאֲרִ”י זַצַ”ל הִפְלִיאוּ לְדַבֵּר, וַתִסְמַר שַׂעֲרַת הָאָדָם מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן רוֹאֶה תֹּקֶף הַפְּגַם בְּקָדְשֵׁי שָׁמַיִם, תִּצַּלֵנָה אָזְנַיִם. (צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ו, סְעִיף עט)

Who can see how far the sin of blemishing one’s Brit Milah reaches in Heaven. The students of the Arizal elaborated much on the topic. If one would only know the severity of the sin, their hair would stand!

יֵשׁ שֶׁמֵּחַזְרִין לִהְיוֹת סַנְדָּק בִּימֵי הַשּׁוֹבָבִי”ם, כִּי הוּא מִכְּלָל תִּקּוּנֵי פְּגָם הַבְּרִית, וְאוֹכְלִים בִּסְעֻדַּת מִצְוָה, כִּי יוֹם טוֹב שֶׁלּוֹ הוּא. (צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ו, סְעִיף ק)

There are individuals that strive to be a Sandak at a Brit Milah during the days of Shovavim because it is considered to be one of the Tikkunim for blemishing ones Brit Milah.

הָרוֹצֶה לְהִנָּצֵל מִקֶּרִי, לֹא יְטַמֵּא בְּרִית הַלָּשׁוֹן, וּבִפְרָט מִנִּבְלוּת הַפֶּה וְלָשׁוֹן הָרַע, כִּי הַלָּשׁוֹן וְהַמָּעוֹר מְכֻוָּנִים, וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בַּלָּשׁוֹן, וַדַּאי יֶחֱטָא בַּמָּעוֹר. עוֹד יִזָּהֵר מִבְּרָכָה לְבַטָּלָה, שֶׁיֵּדַע בִּרְכַּת הַפְּרִי וְכַיּוֹצֵא שֶׁהוּא אוֹכֵל, וִיבָרֵךְ בְּנַחַת, וְלֹא יְדַלֵּג ה’ אוֹ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹ אֵיזֶה תֵּבָה מִנֻּסַּח הַבְּרָכָה, שֶׁאָז יִהְיֶה בְּרָכָה לְבַטָּלָה וְאוֹכֵל בְּלֹא בְּרָכָה. וּמֵרָעָה אֶל רָעָה יֵצֵא שֶׁבָּא לִידֵי קֶרִי, וְעַל הַכֹּל עָנֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו גְּדָל הָעֵצָה. (צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ז, סְעִיף קא)

One who wishes to be saved from the sin of blemishing ones Brit Milah must be cautious in guarding ones speech. He must distance himself from all the sins involved with speech including vulgar talk, Lashon Hara and reciting blessings in vain or swallowing words or letters. There is a deep connection between a person’s purity in speech and the purity of his Brit Milah. Impure speech is a direct cause of an impure Brit Milah. 

וְהָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה’, יִזְכֹּר אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי, וְיַאֲמִין בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא יְשִּׂיאֶנּוּ יִצְרוֹ בְּמַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים, וְיֵדַע שֶׁעַל הַכֹּל יָבֹא לְחֶשְׁבּוֹן, גַּם עַל אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכֹל הָאוֹמֵר הקב”ה וַתְּרָן וכו’ (ב”ק נ.). (צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ו, סְעִיף פח)

Every Jew needs to constantly remind himself that he is a Jew, required to believe in the Holy Torah and in the teachings of the Holy Sages. Do not let the Yetzer Hara (evil inclination) entice you into foreign thoughts and ideas, to have doubt on any of the teachings of the Sages.

וְאִם חָשַׁב מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת, הוּא אִסּוּר גָּדוֹל, וּמַמְשִׁיךְ נֶפֶשׁ רָעָה, וְהֵן הֵן פָּרִיצֵי הַדּוֹר, וְחוּצְפָּא יִסְגֵּא. גַּם אֶת הַכֹּל פֶּרַ”ע לוֹ יֵשַׁלֵּחוּ עַל מַה שֶּׁחָשַׁב וְעַל שֶׁגָּרַם לְבָנָיו שֶׁיִּהְיוּ רָעִים וְחָטָאִים, וְכֹל עֲבֵרָה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ בָּנָיו מִכָּל חַטֹּאוֹת הָאָדָם, הוּא נוֹטֵל חֵלֶק בְּרֹאשׁ בְּעֹנֶשׁ וְלַד הַטֻּמְאָה, וְקוֹרֵא לוֹ שֵׁם אָ”ב הַטֻּמְאָה. (צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ו, סְעִיף עח)

One must be diligent in guarding one’s mind in order to keep out impure thoughts. Having (and actively increasing) impure thoughts is a great transgression that defiles the soul. Heaven forbid, these thoughts can affect the children an individual bores and can cause them to stray from the straight and narrow path. The parent will be held accountable for all that the children do, for it was his impurity in their foundation that caused them to behave this way.

Dec 31^st | 13^th of Tevet

שמות

יִתְעוֹרֵר הָאָדָם שֶׁבִּפְגָם הַבְּרִית הוּא פּוֹגֵם מְאֹד בנר”ן [נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה] וּבְחוֹתָם הַמֶּלֶךְ, וּפוֹגֵם בְּשָׁרְשֵׁי נר”ן [נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה]לְמַעְלָה. בִּפְגָם זֶה מֵתוּ עֵר וְאוֹנָן (יְבָמוֹת ל”ד ע”ב), אַף שֶׁהָיוּ קְטַנִּים בְּנֵי שְׁמוֹנַת שָׁנִים (סד”ע רַבָּה פ”ב), וְעַל חֵטְא זֶה בָּא מַבּוּל לָעוֹלָם (סַנְהֶדְרִין ק”ח ע”ב). אֵין בְּשׁוּם עֲבֵרָה מִי שֶׁבּוֹרֵא גּוּף לַמַּזִיקִים כַּעֲבֵירַת פְּגָם הַבְּרִית. הוּא מְעַכֵּב הַגְּאֻלָּה, כִּי אֵין בֵּן דָוִד בָּא עַד שֶׁיִכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבָּגוּף (יְבָמוֹת סג: נִדָּה יג ע”ב), וְזֶה מוֹרִיד מֵחָדָשׁ בַּקְּלִפּוֹת, וְזֶה צַעַ”ר הַשָּׁמַיִם וְצַעַר כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁמְּעַכֵּב תְּשׁוּעַת ה’. וְאוֹי לוֹ וּלְרֹעַ מַזָּלוֹ אִם לֹא חָזַר בִּתְשׁוּבָה, כִּי אַחַר מוֹתוֹ נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ עַל הַכֹּל, מִלְּבַד עוֹנְשׁוֹ עַל עֶצֶם הַעֲבֵירָה. בְּיוֹתֵר יֶחֱרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה, כִּי עַתָּה אֲנַחְנוּ בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וְהוּא כְּנֶגֶד הַיְסוֹד, וּמַעֲשָׂיו הַמְקֻלְקָּלִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּ”א. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ו, סְעִיף ע-עד

Every person must awaken and realize that blemishing one’s Brit Milah blemishes one’s soul. It is because of this sin that the sons of Yehuda, Er and Onan, died young at the age of 8 (Yevamot 34B). It is for this sin that the great Flood of Noah was brought to this world (Sanhedrin 108B). There is no sin that creates myriads of destructive angels like the sin of blemishing one’s Brit. It is because of this sin that our exile is so long for Mashiach can not come until all the souls that are destined to come into this world have arrived (Yevamot 63B) and with this sin it is a great delay. If one does not repent before his passing, each and every action of sin will be repaid to him. We are now in the 6th millennium and that millennium is corresponding the Yesod i.e. Brit Milah. It is the challenge of this generation but it is also the Tikkun of the generation.

יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל וְלָרוּץ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ קַדִּישׁ (שֻׁלְחָן עָרוּך סִימָן נ”ו). תַּרְתֵּי קָאָמַר “לְהִשְׁתַּדֵּל וְלָרוּץ”. וּבִפְרָט בְּקַדִּישׁ שֶׁאַחַר דְּרָשַׁת אַגָּדָה לָעַם, בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׁגָּב, דְּאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהקב”ה מוֹחֵל עֲווֹנוֹתֵיהֶם. וּכְבָר אָמְרוּ בְּסוֹטָה דְּקָאִים עַלְמָא אֲיְּהא שְׁמֵיהּ דְּאֲגַדְתָּא [הָעוֹלָם עוֹמֵד בִּזְכוּת קַדִּישׁ הַנֶּאֱמָר עַל דִּבְרֵי אַגָּדָה]. בִּרְכֵּי יוֹסֵף סִימָן נ”ה אוֹת ו

One should try to run for any and all opportunities to hear the Kaddish. This is true especially when it comes to the Kaddish that is recited after a Derasha (lecture) because the Midrash teaches that Hashem erases a persons sins in the merit of that Kaddish. The Talmud in Sotah teaches that, in fact, the world is sustained in the Merit of the Kaddishim recited specifically after Derashot. How precious are our Mitzvot!

כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אַגָּדָה מִפִּי הַדּוֹרֵשׁ וְעוֹנֶה “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא”, מְכַפְּרִין לוֹ עֲווֹנוֹתָיו (חֶסֶד לְאַבְרָהָם מַעֲיַין ב’ נָהָר ל’. וְעַיֵּן מִדְבָּר קְדֵמוֹת מע’ ד’ אוֹת י”ד). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן י, סְעִיף קמו

Any person that hears a Derasha (lecture) and answers “Amen, Yehe Shmei Raba etc.” to the Kaddish after learning, can be assured that his Averot will be atoned for.

עֲנִיַּית “אָמֵן” חוֹבָה וּמִצְוָה. וּמָה גַּם לְדִבְרֵי זֹהַר הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ) וּלְדִבְרֵי רַבֵּנוּ הָאֲרִ”י זצ”ל דְחֲמוּר טוּבָא כַּנּוֹדַע, וְאַסְמָכֵיהּ אַקְרָא דְ”מַלֵּא פְּנֵיהֶם קָלוֹן” סוֹפֵי תֵּבוֹת “אָמֵן”, דְהַוָּא עֹנֶשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ [עוֹנֶה] “אָמֵן”. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. שׁוּ”ת חַיִּים שָׁאַל סִימָן ס”ח

The answering of Amen is no only a Mitzvah, it is an obligation. The Hachamim, including the Arizal, elaborated at length the punishment of one that disregards this Mitzvah.

מֶה עָצְמוּ וְגָדְּלוּ סְעִיפֵי שְׂרִיגֵי חֵטְא זֶה [פְּגָם הַבְּרִית], בְּכַמָּה אֹפָנִים פָּנִים מִפָּנִים שׁוֹנִים כִּי בְּשַׁגַּם לֹא חָטָא בְּעֶרְוָה וְנִדָּה וְכַיּוֹצֵא, בְּפֹעַל אִם חָשַׁב וְהִרְהֵר וְעַל יְדֵי זֶה בָּא לְהַשְׁחִית בֶּהָקִיץ, גָּדוֹל עֲוֹן זֶה מְאֹד מְאֹד. וְלֹא זוֹ בֶּהָקִיץ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם, אִם יְטַמְאוּהוּ, דְבַקַּתוֹ הֲרָעָה וְעָתִיד לִיתֵן אֶת הַדִּין, וְעָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כִּי נֶפֶשׁ הוּא חוֹבֵל, נִבְרָאִים מַזִּיקִין כמ”ש רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה “פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד וְזַרְעָ”ם מִבְּנֵי אָדָם”. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ו, סְעִיף עה-עו

How severe is this sin [of blemishing ones Brit Milah]. Even if one is careful to not to commit any acts of impropriety, he is not saved from impure thoughts and dreams. These thoughts and dreams in turn cause the individual to become impure. How careful must one be to be saved from such calamities.

יִתְעוֹרֵר הָאָדָם שֶׁבִּפְגָם הַבְּרִית הוּא פּוֹגֵם מְאֹד בנר”ן [נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה] וּבְחוֹתָם הַמֶּלֶךְ, וּפוֹגֵם בְּשָׁרְשֵׁי נר”ן [נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה]לְמַעְלָה. בִּפְגָם זֶה מֵתוּ עֵר וְאוֹנָן (יְבָמוֹת ל”ד ע”ב), אַף שֶׁהָיוּ קְטַנִּים בְּנֵי שְׁמוֹנַת שָׁנִים (סד”ע רַבָּה פ”ב), וְעַל חֵטְא זֶה בָּא מַבּוּל לָעוֹלָם (סַנְהֶדְרִין ק”ח ע”ב). אֵין בְּשׁוּם עֲבֵרָה מִי שֶׁבּוֹרֵא גּוּף לַמַּזִיקִים כַּעֲבֵירַת פְּגָם הַבְּרִית. הוּא מְעַכֵּב הַגְּאֻלָּה, כִּי אֵין בֵּן דָוִד בָּא עַד שֶׁיִכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבָּגוּף (יְבָמוֹת סג: נִדָּה יג ע”ב), וְזֶה מוֹרִיד מֵחָדָשׁ בַּקְּלִפּוֹת, וְזֶה צַעַ”ר הַשָּׁמַיִם וְצַעַר כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁמְּעַכֵּב תְּשׁוּעַת ה’. וְאוֹי לוֹ וּלְרֹעַ מַזָּלוֹ אִם לֹא חָזַר בִּתְשׁוּבָה, כִּי אַחַר מוֹתוֹ נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ עַל הַכֹּל, מִלְּבַד עוֹנְשׁוֹ עַל עֶצֶם הַעֲבֵירָה. בְּיוֹתֵר יֶחֱרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה, כִּי עַתָּה אֲנַחְנוּ בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וְהוּא כְּנֶגֶד הַיְסוֹד, וּמַעֲשָׂיו הַמְקֻלְקָּלִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּ”א. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ו, סְעִיף ע-עד

Every person must awaken and realize that blemishing ones Brit Milah blemishes ones soul. It is for this sin that the sons of Yehuda, Er and Onan, died young at the age of 8. (Yevamot 34B) It is for this sin that the great Flood was brought to this world. (Sanhedrin 108B) There is no sin that creates myriads of destructive angels like this sin of blemishing ones Brit. It is because of this sin that this exile is so long. Mashiach can not come until all the souls that are destined to come to this world have arrived (Yevamot 63B) and with this sin there is a great delay. If one does not repent before his passing, each and every action of sin will be repaid to him. We are now in the 6th millennium and the Sages teach that that millennium is corresponding to the Yesod i.e. Brit Milah. It is the challenge of the generation but it is also the Tikkun of the generation.

Dec 24^th | 6^th of Tevet

ויחי

מֵעֵת שֶׁיַתְחִיל זְמִירוֹת, יִזָּהֵר שֶׁלֹא יְדַבֵּר כְּלָל וְעִיקָר, כִּי כָּל הַזְמִירוֹת הוּא לְתַקֵּן עוֹלָמוֹת, וְאֵיךְ יַפְסִיק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים. וְכִּמְעַט עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת אֵינוֹ נָכוֹן לִלְמוֹד מִזְמוֹרִים וְכַיּוֹצֵא בֵּין הַדְּבֵקִים שֶּל הַזְּמִירוֹת, כִּי כָּל הַפְּסוּקִים וְהַסֵדֶר הַזֶּה נָכוֹן וּמְתוּקַן עַל פִּי הַסּוֹד וְרָזִין עִלָאִין, וְלֹא נָכוֹן לְהַפְסִיק בְּעִנְיָנֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם שַׁיָּיכִים עַל פִּי מִדָּתָן. וְאִם כָּל זֶה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לַמְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, וְהַזֹּהַר הַקָדוֹשׁ (ח”ג עה ע”ב) הֶחְמִיר מְאֹד מְאֹד דְּעָבִיד קְלָנָא לִשְׁכִינְתָּא [פֵּרוּשׁ: שֶׁעוֹשֶׂה קָלוֹן לַשְּׁכִינָה] חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל פִּי הַדִּין, מִשֶׁיַתְחִיל “בָּרוּךְ שֶׁאָמַר” אָסוּר לְהַפְסִיק, כִּי בִּרְכַּת בָּרוּךְ שֶׁאָמַר נִתְקְנָה מִימוֹת תַּנָּאִים רִאשוֹנִים קוֹדֶם פְּסוּקֵי דְזִמְרָה, וּבִרְכַּת יִשְׁתַּבַּח אֲחַרֵיהֶם, וְאֵיךְ יַפְסִיק בֵּינְתַיִם (עַיֵּין לְקַמָּן צִפֹּרֶן שָׁמִיר סִימָן י”ג אוֹת רי”ד). מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ג, סְעִיף עד

From the time one begins reciting the Zemirot it is forbidden to talk. The Zemirot have an ability to fix and reach the upper worlds; how can a person interrupt them with idle chatter. Even to learn Torah in between the chapters is not recommended for it causes interruptions in the proper order and text of the prayer. If by Torah the Sages were so strict, woe to a person that speaks idle chatter. Halachically speaking as well, from Baruch SheAmar until Yistabach is one long blessing that can not be interrupted.

פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת, יְכַוֵּין בּוֹ הַרְבֵּה, כִּי הִפְלִיגוּ בַּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת וַיַקְהֵל דַּף רי”ח) מְאֹד בְּזֶה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִלָּה דָא גְּזֵרָה קַיְמָא קָמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכָל מַאן דְּאִסְתַּכַּל וְקָרֵי כָּל יוֹמָא פַּרְשְׁתָא דִקְטוֹרֶת, יִשְׁתְּזִיב מִכָּל מִילֵיה בִּישִין חָרָשִׁין דְּעַלְמָא, וּמִכָּל פִּגְעִין בִּישִׁין, וּמֵהִרְהוּרָא בִּישָׁא, וּמִדִּינָא בִּישָׁא, וּמִמּוֹתָנָא, וְלָא יִתְּזַק כָּל הַהוּא יוֹמָא, דְּלָא יָכִיל סִטְרָא אַחֲרָא לְשָׁלְטָא עָלֵיה, וְאִצְטְרִיךְ דִיְכַוֵון בָּהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אִי בְּנֵי נָשָׁא הַווּ יָדְעִין כַּמָּה עִילָאָה עֻבְדָּא דִקְטוֹרֶת קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַווּ נָטְלֵי כָּל מִלָּה וּמִלָּה מִינֵיה וְהַווּ סַלְקִין לָהּ עֲטָרָה עַל רֵישַׁיְיהוּ כְּכִתְרָא דְּדַהֲבָא וכו’, וְאִי יְכַוֵּין בָּהּ בְּכֹל יוֹמָא, אִית לֵיה חוּלָקָא בְּהָאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְּאַתֵּי, וְיִסְתַּלֵּק מוֹתָנָא מִינֵיה וּמֵעָלְמָא, וְיִשְׁתְּזִיב מְכָל דִּינִין דְּהַאי עַלְמָא, מִסְטרִין בִּישִׁין, וּמִדִּינָא דְּגֵיהִנָּם, וּמִדִּינָא דְּמַלְכוּתָא אַחֲרָא. עכ”ל אִמְרֵי קָדוֹש. הַדְּבָרִים עַתִּיקִים [מוּעֲתַקִים], לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מַמָּשׁ, שֶׁלֹּא כְּדַרְכֵּנוּ בְּקוּנְטְרֵסִים אֵלּוּ, לְהַלְהִיב נֶפֶשׁ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, עַיִן בְּעַיִן יִרְאֶה הַפְלָגַת הַשֶּׁבַח, וּמִזֶּה יַשְׂכִּיל לְכַוֵּין בּוֹ הַרְבֵּה וּלְאוֹמְרוֹ בְּשִׂמְחָה לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וְלֹא יְכַוֵּין לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ ח”ו. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף יד-טו

The reading of the Ketoret has much value. The Zohar states that anyone that reads the passage of the Ketoret everyday is guaranteed to be saved from all sorts of calamities in this world, from bad thoughts, wicked people, to witchcraft and bad judgements. Rabbi Shimon Ben Yohai exclaimed that if the people would only know the true value of the Ketoret they would make a pure golden crown for each and every word of the passage!

יִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד לַעֲנוֹת “אָמֵן” וּבְכַוָּנָה, כִּי אֵין קֵץ לְעֹנֶשׁ מְבַזֶּה עֲנִיַּית אָמֵן וּמְאַבֵּד עֲנִיָּתוֹ (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ”י זַצַ”ל). קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן ט, סְעִיף א

Great care must be taken to answer “Amen” with concentration and focus for there is no end to the punishment of someone who disgraces and forsakes the answering or “Amen.”

יִזָּהֵר בַּעֲנִיַּית קַדִּישִׁים וּבָרְכוּ בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ג, סְעִיף עז

One must be very meticulous in answering the Kaddish and Barechu with fear, love, and happiness.

יֵשׁ כַּת שֶׁאֵינָהּ קוֹרְאָה בְּסִפְרֵי הַחִיצוֹנִים, רַק מֵעַצְלוּת וְכַיּוֹצֵא אֵינוֹ לוֹמֵד בַּתּוֹרָה, כִּי יִצְרוֹ הִטְעָהוּ: הֲלֹא אֵין הקב”ה בָּא בִּטְרוּנְיָא, וּכְבָר בַּתְּפִלָּה לָמַדְתִּי אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן וְר’ יִשְׁמָעֵאל וְכַמָּה פְּסוּקִים וּמִזְמוֹרִים, וְיָצָאתִי יְדֵי חוֹבַת קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, לָזֶה אָמַר שִׁמְעוּ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְאַל תִּגְבְּהוּ אָזְנְכֶם מִדִּבְרֵי תּוֹרָה כִּי ה’ דִּבֵּר “מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם-תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה”, אִם בַּתְּפִלָּה אַתָּה רוֹצֶה לְהִפָּטֵר מִתַּלְמוּד תוֹרָה וְאַתָּה בָּטֵל וּמַפְנֶה לִבְּךָ לַבַּטָּלָה, גַּם תְּפִלָּתְךָ תּוֹעֵבָה. דְּבָרִים אֲחַדִים סוֹף דְּרוּשׁ י”ב

There are certain individuals that have the time but choose not to study Torah claiming that they have fulfilled their obligation through the reading of the morning Korbanot, Tehillim, etc. However, this is obviously a terrible mistake. Besides for the punishment of devaluing the Torah, Shlomo HaMelech teaches, “He who turns his ear away from hearing the Torah-even his prayer is an abomination.” (Mishlei 28:9) [Why should one’s prayers be affected by the amount of learning they do? Rather the explanation is that] one who thinks that the ‘learning’ done in prayer is enough, will surely have his prayers become abominable, rendering the little learning he did, into nothing, measure for measure.

 

Dec 17^th | 29^th of Kislev

ויגש

חָדְשֵׁי טֵבֵת וּשְׁבָט, הֵם קָשִׁים ח”ו כמ”ש בַּזֹּהַר (זו”ח אֵיכָה קי”ב ע”ב). וְטוֹב לִקְבּוֹעַ בְּכָל יוֹם לְהִתְחַנֵּן לַה’ שֶׁיַצִּילֵהוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנֻיּוֹת וכו’. וְצָרִיךְ לִיזָהֵר בִּדְרָכָיו שֶׁלֹּא לָתֵת מָקוֹם שֶׁיִּשְׁלֹּט הַדִּין עָלָיו ח”ו. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ט, סְעִיף דש

The months of Tevet and Shevat are very difficult months, according to the Zohar. Thats is why it is proper to establish set times everyday to beseech Hashem for protection for himself, his family and the entire Jewish Nation as a whole. One should be cautious in his doings in order to not give room for the judgement to cling to him.

יִזָּהֵר לְהָשִׁיב שָׁלוֹם לֶעָנִי, כִּי אִם אֵינוֹ מֵשִׁיב, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ו’ ע”ב) שֶׁהוּא גוֹזְלוֹ, דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה ג, יד) גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם, וּפֵרְשׁוּ זַ”ל הֶעָנִי קְרִי עֲנִיָּה [הַיְנוּ שֶׁעוֹנֶה “שָׁלוֹם”]. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קפד

Be cautious to return a greeting extended to you, especially from a poor person. One who doesn’t return the greeting is considered to have stolen from him (Berachot 6B) as it says in scripture גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם “Stolen goods of a poor person are in your house”. The word עָנִי “poor” can be homiletically interpreted as עֲנִיָּה “to respond/answer,” by not answering a person is in effect stealing.

שִׂים עַצְמוֹ כְּעֶבֶד וְיַתְחִיל הַזְּמִירוֹת, וְיֹאמַר הַכֹּל מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר, וְיֵדַע לִפְנֵי מִי הוּא עוֹמֵד, וְכֹל הַתֵּבוֹת יֹאמַר כְּתִקְנָן בְּיִרְאָה וּרְעָדָה וְקוֹל נָמוּךְ. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ג, סְעִיף עב

Before starting the morning Zemirot one should imagine themselves as servants before their master. All the supplications should be said from the sidder (in order to increase concentration) and every word uttered should be done with awe, fear, and love of Hashem.

הַמְקַבֵּל חֶסֶד פְּרָטִי נוֹסָף עַל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, בַּעֵי לְאוֹדוּיֵי וּלְשַּׁבּוּחֵי [צָרִיךְ לְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ] וְשֶׁלֹּא לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה ח”ו. לֵב דָוִד פֶּרֶק כ”ח

Someone who has been granted an extra kindness [from Hashem], more than which others have, needs to appreciate and praise Hashem more than other individuals. One should not be an ingrate that does not appreciate all that he has.

כָּל הָעוֹסֵק בְּסֵדֶר קָרְבָּנוֹת, כְּאִלּוּ הִקְרִיבָם (מְנָחוֹת קי.), וּמוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וּמְלִיצֵי יֹשֶׁר מְלַמְּדִין עָלָיו זְכוּת בַּשָּׁמַיִם. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן י, סְעִיף קנא

Anyone who delves and studies the Korbanot is considered to have as if brought all the sacrifices. All his sins are forgiven and they judge him favorably in the Heavens.

Dec 10^th | 22^nd of Kislev

מקץ

כָּל הָעוֹסֵק בְּסֵדֶר קָרְבָּנוֹת, כְּאִלּוּ הִקְרִיבָם (מְנָחוֹת קי.), וּמוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וּמְלִיצֵי יֹשֶׁר מְלַמְּדִין עָלָיו זְכוּת בַּשָּׁמַיִם. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן י, סְעִיף קנא

Anyone who delves and studies the Korbanot is considered to have as if brought all the sacrifices. All his sins are forgiven and they judge him favorably in the Heavens.

מָצַאתִי כָּתוּב בְּשֵׁם מִדְרָשׁ תְּהִלִּים: אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הָקָּבָּ”ה רְצוֹנֵנו לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אֲבָל מַה לָּנוּ לַעֲשׂוֹת אֵין אָנוּ יְכוֹלִים, אָמַר הָקָּבָּ”ה תַּנִּיחוּ תְּפִלִּין, וַאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיכֶם כְּאִלּוּ קִיַּמְתֶּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, דִּכְתִּיב “לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה’ בְּפִיךָ”. וּמָצַאתִי כָּתוּב דְּלָזֶה נִרְמְזוּ כָּל אוֹתִיּוֹת א”ב בְּפָרָשַׁת קַדֵשׁ וּבְפָרָשַׁת “וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ”, בָּא אוֹת ה’ יְתֵירָה עַל תֵּבַת “יָדְךָ” (יָדְכָה), לִרְמֹז עַל חֲמִשָּׁה חוּמָשֵׁי תּוֹרָה. וּבְפָרָשַׁת שְׁמַע וְהָיָה אִם שַׁמּוֹעַ, רְמוּזִים כָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. ע”כ מָצַאתִי כָּתוּב. מִדְבָּר קְדֵמוֹת מערכת ח’ אוֹת ל”ג

I (Hida) have found the following teaching in the name of the Midrash Tehillim. The Jewish people said to Hashem, the Master of the world, “Our desire is to fulfill the entire Torah. But what can we do, unfortunately we are not able.” Hashem answered them, “Don Tefillin and I will view it as if you have indeed fulfilled the entire Torah.” That may be the explanation why the two passages known as Kadesh Li and VeHaya Ki contain all the letters of the alphabet, the alphabet which is used to study Torah. There is also an extra ה in the word יָדְכָה to hint to the 5 books of the Torah contained within the Tefillin. Finally, it is known that the 10 commandments are hinted to the Shema. These are all indications of Hashems promise to the Jewish Nation.

טוֹב לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד לַשָּׁמַיִם, כִּי הוּא מוֹעִיל לְיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תְּהִלִּים ח, ד) “כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֶׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ וכו’ מָה אֱנוֹש” וכו’. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קס

It is good to gaze toward the Heavens, every now and again, because it is very beneficial in increasing one’s Fear of Hashem. David HaMelech already stated in his Tehillim (8:4-5), “When I see Your heavens, the work of Your fingers, the moon and stars that You have established, (I wonder) what is man that You should remember him, and the son of man that You should be mindful of him?”

מִצְוָה רַבָּה לָדוּן לְכַּף זְכוּת, אַף אִם נִרְאֶה חוֹבָה, יַכְרִיעֵהוּ לִזְכוּת. וְדַע כִּי כְּפִי הַנְהָגָתְךָ עִם בְּנֵי אָדָם, כָּךְ יִתְנַהֲגוּ בַּשָּׁמַיִם עִמְּךְ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קסט

It is a great Mitzvah to judge every person favorably, even if the act looks incriminating. Everyone must know, the way a person acts toward people is the way Hashem will act towards you, measure for measure. Therefore, if a person gives others the benefit of the doubt he will merit in having Hashem give him the benefit of the doubt.

לֹא יִפְתַח פִּיו לַשָּׂטָן, כִּי יֵשׁ סַכָּנָה. וּבְפֵרוּשׁ אָמְרוּ בְּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַּאֲפִילוּ אִם הוּא הֶדְיוֹט, בְּזֶה דְּבָרָיו עוֹשִׂין פֵּרוֹת, וְרָעָה תָּבֹא עֲלֵיהֶם שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קצא 

Do not “open your mouth to the Satan,” obviously there is much danger in doing so. Even if the person is a simpleton, the Zohar HaKadosh explains, his words can have an effect on the Jewish nation.

Dec 3^rd | 15^th of Kislev

וישב

יִתְרַחֵק מִמִּדַּת אַכְזָרִיּוּת, כִּי הוּא מֵהַסִטְרָא אַחֲרָא, וְיִהְיֶה לִבּוֹ רַךְ וְרַחֲמָן. וְכֹל הַמְרַחֵם, מֵרַחֲמִין לוֹ (שַׁבָּת קנ”א ע”ב), וִידִיעַת הַהֲפָכִים אַחַת הִיא. וְגַם זוֹ מִסִּימָנֵי יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת רַחֲמָנִים (יְבָמוֹת ע”ט.). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קנט

Distance yourself from the characteristic of cruelness for it is an improper trait. One should be kind and caring. Anyone that has compassion towards others, Hashem has compassion towards him. Even this was accepted on Sinai; Jews are merciful in nature.

אִם יָדַעְתָּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לַחַבֵרְךָ, מַהֵ”ר יְמַהֲרֵנָ”ה לוֹ אֶת בֶּשֶׂ”ר בַּמִדְבָּ”ר [ר”ל שֶׁיְּמַהֵר לְבַשְׂרוֹ], וְחָיְתָה נַפְשׁוֹ בִּגְלָלְךָ, כִּי הַמְבַשֵּׂר טוֹב מֵשִׁיב הָרוּ”חַ [ר”ל שֶׁמֵּשִׁיב וּמְשַׁמֵּחַ אֶת רוּחוֹ]. וְכֹל קְבֵל דְּנָא [לְעוּמַת זֹאת], הִזָהֵר מִלְּבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה רָעָה. וְאִם יָדַעְתָּ דָּבָר רַע אוֹ שְׁמוּעָה רָעָה, לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ, כִּי אַתָּה גּוֹרֵם נֵזֶק גָּדוֹל, שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ יִתְעַצֵּב וִימַעֵט בַּעֲבוֹדַת ה’, וְהֶעָוֹן תָּלוּי בְּךָ, וּכְתִיב (מִשְׁלֵי י, יח) “וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל”. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קעא

If you know good news about your friend tell it over to him immediately because you will be rewarded for relating it to him and for reviving his spirit. Similarly, be careful to not relay bad news. Unfortunate information should not be spoken from your mouth because the person will be punished for the diminishment of Torah learning you caused to your friend (because of his sadness). Shlomo Hamelech already stated “He who spreads slander is a fool.” (Mishlei 10:18)

הַמִּתְלוֹצֵץ וְשׂוֹחֵק בְּמִי שֶׁזָּהִיר בַּעֲבוֹדַת ה’, אוֹי לוֹ, כִּי דְּבַר ה’ בָּזָה וכו’. וְעוֹד שֶׁמֶּא יִמָּנַע הַצַּדִּיק מֵעֲבוֹדָתוֹ. וְעוֹד כִּי מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְחַנֵּך בָּעֲבוֹדָה וְעָלָה עַל לִבּוֹ לְמַלֵּא אֶת יָדוֹ, נִמְנַע מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק. וְעוֹד שֶׁדּוֹמֶה לְלִסְטִים הָעוֹמֵד בַּדֶּרֶךְ וְהוֹרֵג אוֹ מְבַזֶּה הַמֵּבִיא דּוֹרוֹן לַמֶּלֶךְ. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קעה

Woe to a person that scoffs and mocks individuals that are meticulous in the service of Hashem, for he disgraces the Honor of Hashem. Furthermore, not only may he negatively influence the Tzadik but he may also impact the spectators and prevent them from coming closer to the Torah and Hashem. He is literally a thief, stealing and killing in his ways.

יְקַבֵּל כָּל אָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְאָמַר רַבִּי טוּבְיָה (בגמ’ כְּתוּבוֹת קי”א ע”ב הַגִּירְסָא וא”ר יוֹחָנָן): טוֹב הַמַּלְבִּין שִׁנַּיִם לַחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמַּשְׁקֵהוּ חָלָב, שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית מט, יב) “וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב”. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קס

Always greet every person with a good countenance. Rebbi Tuvia taught (Ketubot 111B) that it is better to show the white of ones teeth to someone (i.e. smile) than to feed them white milk (and not greet them with a smile).

הִדּוּר מִצְוָה, שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ הַרְבֵּה בָּעֲשִׂיָּיתָהּ. וְכָתְבוּ ז”ל דְנוֹטֵל שָׂכָר הַרְבֵּה עַל עֲשִׂיַּיתָהּ בְּשִׂמְחָה יוֹתֵר מֵהַמִּצְוָה גּוּפָהּ. וְאֶפְשָׁר דְנוֹטְרִיקוֹן “שִׂמְחָה” הוּא שִׂמְחַת מִצְוֹת חִיּוּב הוּא. וְיִצְדַּק מְאֹד דֶּרֶךְ הַמְפָרְשִׁים בַּמַּאֲמָר (בְּרָכוֹת ח.) “גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ”, שֶׁשָּׂמֵחַ בַּמִּצְווֹת, דְהַשִׂמְחָה לְבַד חוּץ מִגּוּף הַמִּצְוָה, הוּא “גָּדוֹל מִיְרֵא שָׁמַיִם”, שֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוֹת, דְהַשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה. (עַיֵּן רֹאשׁ דָוִד פַּרַשַׁת עֵקֶב. צַוְּארֵי שָׁלָל בְּהַפְטָרַת בְּהַעַלוֹתְךָ). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קסא

The beautification of any and every Mitzvah is to do it with happiness. The sages taught that the reward for doing a mitzvah, and doing a mitzvah with happiness, have no comparison; performing a mitzvah with happiness is that much greater. The word שִׂמְחָה could be opened up to be an abbreviation for the words שִׂמְחַת מִצְוֹת חִיּוּב הוּא: happiness of the Mitzvah, is an obligation. It is indeed a great accomplishment.

לְעוֹלָם יוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְלֹא יֵבוֹשׁ אַף מִקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִים. וְאָמְרוּ “מוֹדִים דְּרַבָּנָן, הַיְּנוּ שִׁבְחַיְיהוּ”[שֶׁבַח הַחֲכָמִים שֶׁמּוֹדִים עַל הָאֱמֶת]. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קסח

One should always admit to the truth. One should not be ashamed of the truth in front of anyone, even the smallest of the small. The Sages taught מוֹדִים דְּרַבָּנָן, הַיְּנוּ שִׁבְחַיְיהוּ when the Rabbanan admit [to the truth] that is their biggest praise.

Nov 26^th | 8^th of Kislev

וישלח

יָרוּץ לִדְבַר מִצְוָה, בֵּין בְּלֶכְתּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְבֵית הַמִּדְרָשׁ, בֵּין בְּלֶכְתּוֹ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם, אוֹ גְּמִילוּת חַסָּדִים, דִּכְתִּיב (מִשְׁלֵי יח, י) “בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב”. וּכְשֶׁיָּרוּץ לֹא יִהְיֶה בְּאֹפֶן שֶׁיַּלְעִיגוּ עָלָיו, רַק בְּדֶרֶךְ בֵּינוֹנִי. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ט’, סְעִיף ק”מ

Always run to perform a Mitzvah whether it is going to shul, to learn, or to perform an act of kindness. As the Pasuk says, “the righteous runs into it and is strengthened.” (Mishlei 18:10) However when one runs it should be in a fashion so that onlookers will not scoff or belittle you. Everything should be done with calculation.

יִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, וְיִתְרַחֵק מִתַּחְבּוּלוֹת וּמִרְמוֹת, דִּכְתִּיב (מִשְׁלֵי כ, ז) “מִתְהַלֵּךְ בְּתוּמוֹ צַדִּיק”, בְּאֹפֶן שֶׁכֹּל יוֹדְעָיו יֹאמְרוּ שֶׁהוּא בָּר לֵבָב. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ט, סְעִיף קַמא

One should always strive to be sincere with his interior personality matching his external personality, distancing himself from trickery and deceit, in a fashion where everyone can testify that one is a pure hearted individual.

לְעוֹלָם יְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל כְּלָל וּפְרָט יַצְדִּיק יִשְׂרָאֵל וְיִלְמוֹד עֲלֵיהֶם זְכוּת. וְגִדְעוֹן נִגְלָה עָלָיו ה’ בַּעֲבוּר שֶׁלִמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, כמ”ש ז”ל (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי שׁוֹפְטִים רֶמֶז ס”ב ע”ב). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ט, סְעִיף קמב

One should always give the Jewish people the benefit of the doubt and act as an advocate for them. It is known that Gidon merited to have the Divine presence reveal itself to him for acting as an advocate for the Jewish nation.

כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, עֲווֹנוֹתָיו מִתְכַּפְּרִין, וְרַבּוּ מַעֲלוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ פֶּרֶק קִנְיָן תּוֹרָה (אָבוֹת פ”ו מ”א). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן י, סְעִיף קנב

Anyone that studies Torah for the Sake of Hashem, his Averot are forgiven and his merit is great.

כָּל הַמִּתְעַטֵּף בְּצִּיצִית וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עַווֹנוֹתָיו. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן י, סְעִיף קנג

Anyone who wraps themselves in Tzitzit, wears Tefillin, recites Shema, and prays – his Avonot are forgiven.

Nov 19^th | 1^st of Kislev

ויצא

צָרִיךְ בְּכָל יוֹם לִקְרוֹת מוּסָר אֵיזֶה שִׁעוּר, וְרַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ סִפְרֵי מוּסָר. לָכֵן יִקְרָא בְּסֵפֶר אֶחָד שִׁעוּר בְּכָל יוֹם עַד תּוּמוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִקַּח אַחֵר, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וּבְכָל אֶחָד יִמְצָא הִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ, וִיקַיֵּם “הַחֲזֵק בַּמוּסָר אַל תֶּרֶף” (מִשְׁלֵי ד, יג). וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּסֵפֶר שֶׁקְרָאוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, כְּשֶׁיַּחֲזֹר לִקְרוֹתוֹ יִתְעוֹרֵר בְּדָבָר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְעוֹרֵר. ואע”פ שֶׁכְּבָר יָדַע הַדָּבָר הַהוּא, מִכָּל מְקוֹם הַזְּמַן וְהַמַּצָּב שֶׁעוֹמֶדֶת נַפְשׁוֹ בָּעֵת הַהִיא, עוֹשֵׂה חֲדָשׁוֹת, כַּאֲשֶׁר צַדִּיק יִבְחַן, וְיִזָּהֵר מְאֹד בָּזֶה, וְיִרְאֶה שֶׁלֹּא יְאַבֵּד זְמַנּוֹ וְתָבֹא עָלָיו הַמִּיתָה פִּתְאֹם, וְאָז הוּא בְּעַצְמוֹ יֵחָרֵט חֲרָטָה גְּדוֹלָה עַל שֶׁקִּלְקֵל מַעֲשָׂיו וְכִּלַּה בַּהֶבֶל כֹּחוֹ, וַעֲוֹנוֹתָיו כְּמַשָּׂא וְאֵין מוֹשִׁיעַ. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ד, סְעִיף נג

Every person needs to learn Mussar (ethical works) at least once a day on a set schedule. There are numerous Mussar books available. Therefore, one should establish a set learning from one Sefer until its completion, after which he moves on to another work. In each work one should find a new awakening, a new desire to fulfill the will of Hashem. Even in a Sefer that one has already completed numerous times, when going back to review it, one must receive an inspiration and awakening that you did not feel before. Even though the information in the Sefer is the same, nevertheless, the time and level of the person is constantly changing allowing him to draw a new understanding from the same work. How unfortunate will it be if one passes away suddenly without properly using his time. What a deep regret will befall on such a person.

טוֹב מְאֹד שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, וּלְהָבִין מַה שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו, כִּי מַסֶּכְתָּא זוֹ הִיא הָיְתָה אֵם לַבִּינָה וְאָב בְּחָכְמָה לְכָל מִין מוּסָר, דְּבָרִים קְצָרִים וְהֵם אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים, וּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִלֵּב קַדִישֵׁי עֶלְיוֹנִים. וְאִם יָשִׂים לִבּוֹ לְדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים בַּדִּקְדּוּק, תִּתְעוֹרֵר נַפְשׁוֹ בְּנֹעַם מוּסָרָם, וְיָשׁוּב אֶל ה’ וִירַחֲמֵהוּ. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ד, סְעִיף נה

It is very proper that one become familiar with Masechet Avot (Ethics of our Fathers) and to understand what is being uttered for this work is the foundation of any and all other Mussar works. If a person takes the teachings of our Sages to heart the Mussar will awaken his soul and he will once again return to Hashem and His mercy.

לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (אָבוֹת פ”א מי”ז), וּתְנָן (שָׁם פ”ג מט”ו) “הַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה”. וְיִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְיִתְרַחֵק מִכָּל חֵטְא, אוּלַי יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה רוּבּוֹ זְכֻיּוֹת. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ט, סְעִיף קלז

Not study, but action is the main thing (Avot 1:17). Everyone is judged based on the majority of their actions (Avot 3:15).

Therefore, everyone must be diligent in ensuring to perform as many Mitzvot as possible and as few Averot as possible. With hope, can we then merit to be deemed majority good.

יִתְגַּבֵּר לְקַנְּאוֹת לִכְבוֹד ה’ בְּכָל כֹּחוֹ לְאַפְרוּשֵׁי [לְהַפְרִישׁ]מֵאִסּוּר בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וְנַחַת רוּחַ, וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ בָּזֶה, וְאֵין סָפֵק אֲשֶׁר יִשָּׂ”א בַּיּוֹם הַהוּא קַל וְחֹמֶר בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת נָקִי מֵחֵטְא. זַךְ כָּתִית לְמָאוֹר וִידַבֵּק בְּיוֹצְרוֹ. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ט’, סְעִיף קו”ל

One should always try to be zealous for the honor of Hashem with all his ability. There is no doubt that on a such a day that person will become pure and clean and cling to his Creater.

הַשָּׂגַת הַחָכְמָה, לְמַעֵט בְּדִּבּוּר וּלְהַרְבּוֹת בִּשְׁתִיקָה, וּכְדִתְנַן (אָבוֹת פ”ג מי”ג) “סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה”. וּבְשׁוֹחֵר טוֹב (בְּאַלְפָא בֵּיתָא אוֹת מ’) אָמְרוּ: הַתּוֹרָה מְשׁוּלָה לְחָבִית מְלֵאָה דְּבַשׁ, אִם נָתַתָּ לַחֲבִית רְבִיעִית מַיִם, יָצְאָה כְּנֶגְדָּהּ רְבִיעִית דְּבַשׁ מִתּוֹכָהּ, כָּךְ אִם נִכְנְסוּ דְּבָרִים אֲחֵרִים בְּתוֹךְ לִבְּךָ, יֵצְאוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה. עכ”ל. וְזֶה בְּעֶצֶם סְיָג לַחָכְמָה, דְאִם מְדַבֵּר, יוֹצְאִים דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וְהַסְּיָג שֶׁלֹּא יֵצְאוּ, הִיא הַשְּׁתִיקָה מִדְּבָרִים בְּטֵלִים. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ד, סְעִיף נב

The way to achieve wisdom is to minimize ones speech while increasing their silence.  Like the Mishnah in Avot teaches “the fence for wisdom is silence.” (3:13) The Midrash teaches that the Torah is compared to a barrel full of honey. If one adds any other substance into the barrel, opposite that will spill out precious honey. If one enters things of nonsense into ones mind, the Torah will leave opposite it. Likewise, idle chatter that it spoken causes the Torah one has learned to leave as well. That is why the Hachamim were strong proponents of silence (in matters other than Torah).

Nov 12^th | 23^rd of Cheshvan

תולדות

עִקָּרָהּ [שֶׁל מִצְוַת צִיצִית] לִזְכֹּר הַמִּצְוֹות, כְּדִּכְתִיב “וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם”, פֵּרֵשׁ הָרַב מֹשֶׁה אַלְשֵׁיךְ מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכֹּר דָּבָר וְעוֹשֶׂה סִימָן, זוֹכֵר, אַךְ אִם יַעֲשֶׂה סִימָן קֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דָּבָר לִזְכֹּר, אֵינוֹ מוֹעִיל. וְכֵן אִם רוֹצֶה לִזְכֹּר הַמִּצְוֹת וּמִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, זוֹכֵר, אֲבָל אִם מִתְעַטֵּף כָּךְ סְתָם, אֵינוֹ זוֹכֵר… חַדְרֵי בָּטֶן וַיֵּרָא שֵׁנִי י”א-י”ט

The purpose of the Mitzvah of Tzitzit is to always remember Hashems Mitzvot. Rav Moshe Alshich explained that when one wants to remember a certain errand or thing he makes a symbol (on his hand) and it assists in remembering whenever he sees that symbol. However if someone makes a mark before he has something he needs to remember, the sign will not help. The same is true for the Mitzvah of Tzitzit; if a person has in mind before putting on his Tallit Katan that he wants to remember all the Mitzvot, then whenever he will see the strings it will aid him in remembering. But if one wraps himself with his Tallit with no focus or intent then there is nothing for him to remember and the strings will not aid him in remembering all the Mitzvot.

נֹאמַר אֵיזֶה רְמָזִים בְּמִצְוַת צִיצִית בס”ד: הַחוּטִין שְׁזוּרִין – לוֹמַר כֹּל עִנְיָנָיו יִשְׁזֹר אוֹתָם גּוּף וְנֶפֶשׁ כְּאֶחָד – אֹכֶל לִהְיוֹת בָּרִיא לַעֲבוֹדַת ה’, בָּנִים לְקַיֵּם מִצְוָה וְשֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים שֶׁיַּעַבְדוּ ה’, שֵׁנָה כְּמוֹ כֵן, טִיּוּל לִהְיוֹת בָּרִיא, וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ כַּוָּנָתוֹ, כְּשֶׁיֵּלֵךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עֲבוֹדַת ה’, יַחֲזֹר בּוֹ, וְזֶהוּ הַשְּׁזִירָה, לִשְׁזֹר גּוּף וָנֶפֶשׁ, וּשְׁזִירָה לִשְׁמָהּ שֶׁיִּהְיֶה בְּלֵב שָׁלֵם, וְלֹא לְמַרְאֶה, וְהָעֲבֵרָה רַק לִשְׁמָהּ. טַעַם ה’ קְשָׁרִים – לְקַשֵּׁר הַגּוּף וְנֶפֶשׁ הַבֶּהֱמִית ונר”ן [נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה], לַחֲשֹׁב תָּמִיד בְּעִנְיְנֵי הַבּוֹרֵא. ח’ חוּטִין – נֶגֶד ח’ אֵבָרִים רָאשִׁיִּים, אָזְנַיִם, עֵינַיִם, חֹטֶם, פֶּה, לֵב, גְּוִיָּה, יָדַיִם, רַגְלַיִם, שֶׁבָּהֶם יִמְשֹׁךְ הַחוּט הַזֶּה הַשָּׁזוּר, שֶׁיִּשְׁזֹר גּוּף וְנֶפֶשׁ בְּכָל עִנְיְנֵי ח’ אֵבָרִים הָאֵלּוּ, שֶׁתִּהְיֶה מְגַמָּתוֹ לַעֲבֹד ה’. וְחוּט אֶחָד גָּדוֹל שֶׁכּוֹרֵךְ כֻּלָּם – הוּא הַלֵּב שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, עַל יְדֵי חָכְמָתוֹ הוּא כּוֹרֵךְ הַכֹּל לְכָל הָאֵבָרִים לַעֲבוֹדַת ה’. ד’ צִיצִיוֹת – יִסְתַּכֵּל שֶׁבְּסוֹף אֵין לוֹ אֶלָּא ד’ אַמוֹת בַּקֶּבֶר וְתוּ לָא. ב’ לְפָנָיו וּב’ לְאַחֲרָיו – כָּתְבוּ זַ”ל שֶׁיְּהֵא מְסוּבָב בְּמִּצְווֹת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֲפִלּוּ עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מְכַוֵּין לְשֵּׁם שָׁמַּיִם, אִם כֵּן הוּא מְסוּבָב בְּמִצְווֹת. חַדְרֵי בָּטֶן וַיֵּרָא שֵׁנִי י”א-י”ט

A few lessons and hints in the Mitzvah of tzitzit: the strands should be twisted to hint that ones actions should be “twisted” or mixed containing both spiritual and physical. One should eat in order to serve Hashem properly, have kids in order so that they may worship Hashem properly etc. The tzitzit has 5 knots to hint to us to use the 5 components: the body, animalistic soul, nefesh, ruach, and neshama for the service of Hashem. The 8 strings hint to the 8 main limbs on a persons body: ears, eyes, nose, mouth, hands, legs, heart, and procreational organ. A person should strive to unite these limbs in wholeheartedly serving Hashem. The string that goes around all the others is the heart which is in control of all other limbs. There are four sets of strings to hint that all a person is left with in the end of his life is a grave 4 cubits long. 2 tzitziyot are in the front and 2 in the back to hint that one should always be surrounded with Mitzvot.

יִזְהַר שֶׁהַצִּיצִיּוֹת יִהְיוּ כְּתִקְנָן, וְהַמְדַקְדְּקִים בּוֹדְקִים הַצִּיצִיוֹת תָּמִיד, פֶּן יִהְיֶה אֵיזֶה פְּסוּל וְתִהְיֶה בְּרָכָה לְבַטָּלָה, וְעוֹד רָעָה שֶׁלּוֹבֵשׁ בֶּגֶד בְּלִי צִיצִית. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ג, סְעִיף סח

One should always take care that his tzitziyot are kosher. Those that are meticulous with the Mitzvot check their tzitzit everyday, just in case there is any disqualification that will cause their blessing [over the tallit] to be a Beracha Levatala, blessing in vain. Additionally, one must be careful for it is forbidden to wear a four cornered garment without Tzitzit.

הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה, וְכֵן כָּל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְכֵן הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְנִכְתְּבוּ בָּזֶה אַחַר זֶה. פְּסִיקְתָא. דְּבַשׁ לְפִי מַעֲרֶכֶת צ’ אוֹת כ”ו

Someone who fulfills the Mitzvah of Tzitzit is considered to have fulfilled the entire Torah. Similarly, someone who rejects idolatry is considered to have fulfilled the entire Torah. Finally, one who guards the Shabbat is considered to have fulfilled the entire Torah, as well.

הַתַּאֲוָה, נִמְשְׁכוּ מִמֶּנָּה כַּמָּה אִסּוּרִים, וְסִימָּנָם גֵהִנָ”ם – גַּזֶּל הוֹנָאָה נָשִׁים מַאֲכָלוֹת. הֵן הֵנָּה ד’ אָבוֹת נְזִיקִין, תַּקְלִין חַדְתִּין וְעַתִּיקִין. לֵב דָוִד פֶּרֶק ט”ז

Lust is the cause of numerous transgressions, the sign of which is גֵהִנָ”ם. This word is an abbreviation of the words גַּזֶּל הוֹנָאָה נָשִׁים מַאֲכָלוֹת thievery, fraud, women, and food. These are the four primary reasons that people make Averot.

כָּל הַמִּתְעַטֵּף בְּצִּיצִית וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עַווֹנוֹתָיו. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן י, סְעִיף קנג

Anyone who wraps themselves in Tzitzit, wears Tefillin, recites Shema, and prays – his Avonot are forgiven.

Nov 5^th | 16^th of Cheshvan

חיי שרה

אָמַר הַפִּילוֹסוֹף, הַצֳּרִי הַגָּדוֹל [הָרְפוּאָה הַגְּדוֹלָה] לִשְׁכֹּחַ הָרָעוֹת הַבָּאוֹת לָאָדָם וְלִמְשׁוֹל בַּיֵּצֶר, הוּא לַחֲשֹׁב בִּדְבָרִים אֲחֵרִים זוּלַת עַצְמוּתּוֹ, כִּי הַנֶּפֶשׁ לֹא תּוּכַל לַחֲשֹׁב שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, וּלָזֶה אִם תַּעֲמִיס עָלֶיהָ מַחְשֶׁבֶת דְּבָרִים אֲחֵרִים, חָכְמָה וָדַעַת תִּשְׁכַּח עַצְמָהּ, וְתִהְיֶה שָׁקֵט וְשַׁאֲנָן. וַאֲנִי מוֹסִיף לְבָאֵר שֶׁיַּחְשֹּׁב בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאִם יַעֲמִיק עִיּוּנּוֹ בְּחָכְמוֹת חִצּוֹנִיּוֹת חֲקִירוֹת לִמּוּדִּיוֹת טִבְעִיּוֹת, הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שָׂרָ”ף [ר”ל שֶׁיִפְעַל פְּעוּלָה הֲפוּכָה], כִּי אוֹתִיּוֹת “צֳרִי” יִתְהַפְּכוּ לְאוֹתִיּוֹת “יֵצֶר”, כִּי יִצְרוֹ חָכָם מִמֶּנּוּ, וְהוּא יֵדַע עֵת וְרֶגַע לְפַתּוֹתוֹ, וְכַאֲשֶׁר קָרָה לִגְדּוֹל הַפִּילֹסוֹפִים ארוסטוטלוס, כמ”ש רַבִּי יִצְחַק דְּמִן עַכּוֹ בְּסֶפֵר מְאִירוֹת עֵינַיִם כְּתַב יָד. אָמְנָם אִם זָכָה לַחֲשֹׁב וּלְהַעֲמִיק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבְתוֹרַת ה’ חֶפְצוֹ, וַדַּאי יִנָּצֵל, כִּי הוּא אָמַר וַיְּהִי “בָּרָאתִי יֵצֶר הָרַע בָּרָאתִי לוֹ תַּבְלִין” (קִדּוּשִׁין ל’ ע”ב). וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרַכְנוּ בַּעֲנִיּוּתֵינוּ בַּדְרוּשִׁים בס”ד (עַיֵּן אַהֲבַת דָוִד דְּרוּשׁ י’ לְשַׁבָּת זָכוֹר דַּף פ”ו ע”ד). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ג, סְעִיף מו

One philosopher once said that the biggest remedy in forgetting ones troubles and gaining dominance over ones inclination is to focus his thoughts on other matters that do not involve him. A person can only focus on one thought at a time, pondering about other matters will therefore aid him in forgetting about his troubles and achieve tranquility. I (Hida) will add that the person should put his focus on the Holy Torah. If a person succeeds in pondering the words of Torah he will surely be saved of his inclination. The Creator already testified that He “created the Evil inclination but he created the Torah its antidote,” as well.

בֶּאֱמֶת אָמְרוּ (ב”ב פ”ח ע”ב) “קָשֶׁה עוֹנְשָׁן שֶׁל מִדּוֹת רָעוֹת וַאֲסוּרוֹת”. וּכְבָר רַבֵּנוּ הָרַב מה”ר חַיִּים וִיטַל זצ”ל בְּסֵפֶר שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה (ח”ב שַׁעַר ד’) כָּלַל כָּל הַנֵּזֶק וְעֹנֶשׁ הַבָּא לְאָדָם בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה, וְכֹל קֳבֵל דְּנָא [לְעוּמַת זֹאת] רֵוַח וְשָׂכָר הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, וְהֵם דְּבָרִים קְדוֹשִׁים וְנִצְרָכִים, וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהַתְמִיד בִּקְרִיאַת עִנְיָן זֶה שָׁם בַּסֵּפֶר הַנִּזְכָּר, וְכִשְׁמוֹ כֵּן הוּא [שֶׁעָרִים לִקְדֻשָּׁה]. בְּמָטוּתָא מִנַּיְיכוּ בּוֹאוּ שְׁעָרָיו [רֶמֶז לְשֵׁם הַסֵּפֶר “שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה”], וּבִמְעַט זְמַן עֵינֵיכֶם תֶּחֱזֶינָה מְצָרִי”ם אָדָם לַהֶבֶל שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָי”ו [הַרָעוֹת] לִבְאֵר שַׁחַת. וְעַל-כֵּן כָּל מִדָּה בַּחֵבֶ”ל מִן גֵו [תּוֹך] יְגֹרָשׁוּ, וּנְבַקְּשֶׁהָ מֵאֶלֹהֵינוּ עַל זֹאת בְּדֶמַע לֵב, יַעְזְרֵנּוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ, אֲשֶׁר הֵן חֲלִיפוֹת לַמּוֹ, וְנִזְכֶּה לְמִדּוֹת קְדוֹשׁוֹת הַטּוֹבוֹת בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ג, סְעִיף מז

In truth the Sages taught that the punishment for improper character traits is worse than the punishment for transgressions (Bava Batra 88B). Rabbenu Haim Vital, student of the Arizal, already taught what the punishments will be for each and every trait in his work Shaarei Kedusha. He also taught what the reward for each proper trait will be as well. How beneficial would it be to study, not once but numerous times, such a sefer.

מִי שֶׁחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיּוֹם וְלַיְלָה לֹא יַחְשֹׁב כִּי אִם בַּתּוֹרָה, וְיַשְׁלִיךְ אַחֲרֵי גֵּווֹ עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל הַגַּשְׁמִי וְהֶעָכוּר הַגּוּפָנִי הַזֶּה, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶה וּבְאַהֲבָתָהּ יִשְׁגֶּה, יַשִּׂיג מַעְלָה נִפְלָאָה שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ כְּלָל לְתַּעֲנִיּוֹת וְסִיגוּפִים. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ד, סְעִיף נ

One whose desire to learn Torah is so great, so much so that he is studying day and night not carrying about worldly materialistic affairs, achieves a high level. A level that does not require personal fasts and afflictions to repent for his mistakes. A level where the Torah repents for his misdeeds.

אָמְרוּ בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ (תדבא”ר פי”ח, תדבא”ז פ”א): לֹא חָרַב הָעוֹלָם אֶלָּא בְּפִשְׁעָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְלֹא חָרְבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִפִּשְׁעָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְכֹל הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת לָאָדָם אֵינָן אֶלָּא מִפֶּשַׁע הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מִיכָה א, ה) “בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב כָּל זֹאת” וכו’. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב, יִתְעוֹרֵר מִתַּרְדֵּמָה אֲשֶׁר הִפִּיל עָלָיו יִצְרוֹ וְאָחַז שְׁמוּרוֹת עֵינָיו, וְיָשׁוּב אֶל ה’ וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה כַּאֲשֶׁר יוּכַל, וְלֹא יוֹצִיא זְמַן הַיָּקָר מִפְּנִינִים בְּהֶבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ד, סְעִיף מט

Eliyahu HaNavi taught that destruction comes to world only because of the negligence of those that do not study the Torah, that is why Eretz Yisrael was lost and that is why a person receives so many troubles. Fortunate is the one that returns to Hashem and His Torah, with joy, to the best of his abilities. Woe to a person that wastes his valuable time on the vanities of this world.

כְּשֶׁהָאָדָם מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, וְיוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, הקב”ה שָׂמֵחַ וּמַלְאָךְ הַמַּשְׁחִית זָז מִשָּׁם, וְנִצּוֹל הָאָדָם מִכָּל נֵזֶק וּמִכָּל מַשְׁחִית. אָמַר ר’ נְהוֹרַאי אַסְהֲדָנָא עָלַי מָאן דְּנָפִיק מִתְּרַע בֵּיתֵיהּ בְּצִיצִית וּתְפִלִּין בְּרֵישׁא, אִזְדַּמְּנַת שֵׁם שְׁכִינְתָא וּתְרֵין מַלְאָכִין, וּמְלַוִּין יָתֵיהּ לִבִּי כְּנִישְׁתָּא וּמְבָרְכִין לֵיה, וְחַד מְקַטְרְגָא אַזִּיל אַבַּתְרֵיהּ, וְעַל כָּרְחֵיהּ עָנִי “אָמֵן” [תַּרְגוּם: אָמַר ר’ נְהוֹרַאי מֵעִיד אֲנִי עַל מִי שֶׁיוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ בְּצִיצִית וּתְפִילִין בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁמִזְדַּמֶּנֶת לוֹ שְּׁכִינָה וּשְׁנֵי מַלְאָכִים, וּמְלַוִּים אוֹתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ, וְהַמְקַטְרֵג הַהוֹלֵךְ אַחֲרָיו, עַל כָּרְחוֹ עוֹנֶה אָמֵן]. יַלְקוּט רְאוּבֵנִי פָּרָשַׁת שְׁלַח בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. דְּבַשׁ לְפִי מע’ צ’ אוֹת כ”ז

When a person wraps oneself in a Tallit Gadol and goes to the Beit HaKnesset Hashem rejoices and the destructive angels leave his presence saving the person from all damages throughout the day. Rebbi Nehorai guarantees that one that wears Tallit and Tefillin and walks to Beit Haknesset will see no misfortune.

שֹׁרֶשׁ הַכֹּל הִתְבּוֹדְדוּת, כִּי הוּא עִנְיָן נִשְׂגָּב גָּדוֹל וְרָם לִזְכּוֹת לְסֵדֶר קְדֻשָּׁה, וְאַתְנַח סִימָנָא מְרַבְּוָותָא קַמָּאֵי [מֵרַבָּנִים קַדְמוֹנִים], “בַּ”ד קֹדֶשׁ יִלְבַּשׁ” (וַיִקְרָא טז, ד), הַכַּוָּנָה “בַּד”, שֶׁהוּא מִתְבּוֹדֵד, אָז “קֹדֶשׁ יִלְבַּשׁ” צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ד, סְעִיף נא

Hitbodedut, or isolation and introspection, is a great quality and step towards holiness. The early commentators find an allusion to this in the Pasuk בַּ”ד קֹדֶשׁ יִלְבַּשׁ, some who is בד, performing Hitbodedut, קֹדֶשׁ יִלְבַּשׁ adorns holiness.

Oct 29^th | 9^th of Cheshvan

וירא

לִמּוּד הַמִּשְׁנָה בְּקוֹל רָם וּבְנַחַת רוּחַ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מִדְרָשׁ תַּלְפִּיּוֹת עָנָף אֵפוֹד, בְּשֵׁם סֵפֶר מִזְבֵּחַ יַעֲקֹב בְּשֵׁם האריז”ל) שֶׁאָשֵׁר בֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עוֹמֵד בְּפֶתַח גֵּהִנָּם, וּלְכָל הַלּוֹמֵד מִשְׁנָה מַצִּילוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית מט, כ) “מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָ”ה”, אוֹתִיּוֹת “מִשְׁנָה” (עַיֵּן צַוָּואַת ר’ שֶׁעפְטִיל בֵּן השל”ה בְּסוֹף סֵפֶר יֵשׁ נוֹחֲלִין). לְפָחוֹת בִּקְרִיאַת הַמִּשְׁנָה, יִשְׁתַּדֵּל לְהָבִין פֵּרוּשׁ הַתֵּבוֹת, אַף שֶׁלֹּא יָבִין פֵּרוּשׁ הָעִנְיָן בָּאֱמֶת, שֶׁאִם לֹא יָבִין אַף הַתֵּבוֹת, יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב דְּאֵינוֹ נֶחְשָׁב לִמּוּד כְּלָל. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ב, סְעִיף מב-מג

The study of Mishnah in an audible voice, with focus and patience is priceless. The Sages teach that Asher the son of Yaakov Avinu stands by the gate of Gehinam and rescues those that study Mishnah. At the end of his life, Yaakov blesses Asher with מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָ”ה “rich food.” The word שְׁמֵנָ֣ה has the same letters as the word Mishnah teaching that this rich “food” is none other than the learning of מִשְׁנָה Mishnah. When studying the Mishnayot one should at least understand the words he reads even if he does not understand the concept being presented; if one does not even understand the words, there are those that contend that such a reading is not called learning.

יִזָּהֵר לִקְבֹּעַ לִמּוּדּוֹ בַּלַּיְלָה בְּמִשְׁנָיוֹת אוֹ בַּזֹּהַר, אוֹ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. לִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר, מְרוֹמָם עַל כָּל לִמּוּד, בְּשָׁגַם לֹא יָדַע מַאי קָאָמַר [רְצוֹנוֹ לוֹמַר אַף שֶׁאֵינוֹ מֵבִין פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים], וְאַף שֶׁיִּטְעֶה בִּקְרִיאָתוֹ. וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לַנְּשָׁמָה, לְפִי שֶׁהֲגַּם דְּכָּל הַתּוֹרָה שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּל מָקוֹם נִתְלַבְּשָׁה בְּכַמָּה סִפּוּרִים, וְאָדָם הַקּוֹרֵא וּמֵבִין הַסִּפּוּרִים, נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל פְּשָׁט הַפָּשׁוּט, אֲבָל סֵפֶר הַזֹּהַר הֵן הַסּוֹדוֹת עַצְמָן בַּגָּלוּי, וְהַקּוֹרֵא יוֹדֵעַ שֶׁהֵם סוֹדוֹת וְסִתְרֵי תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מוּבָן מִקֹּצֶר הַמַּשִּׂיג וְעֹמֶק הַמֻּשָּׂג. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ב, סְעִיף מ-מד

One should strive to set times at night to learn Mishnah, Zohar, or both. The learning of the Zohar is said to be above all other learning, even if one does not understand what he is reading and even if he makes mistakes while reading. The reason is that the Torah, albeit it contains limitless secrets, it is covered with a layer of stories. Therefore, a person that reads these stories focuses on the simple understanding of them. However, the Zohar, on the other hand, is full of secrets and esoteric meanings, even on the outer surface. A person reading the Zohar automatically realizes he is dealing with very deep concepts. That is why our Sages valued the study of the Zohar even if one does not understand what is being read.

קֹדֶם כָּל לִמּוּד וְכָל מִצְוָה, טוֹב לְהַרְהֵר תְּשׁוּבָה, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל: לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י”ה בו”ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֶלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֶׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֶׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. וְאַל תַּשְׁגִּיחַ בְּמִי שֶׁזִּלְזֵל בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּקוּנְטְרֵס “שִׂמְחַת הָרֶגֶל” בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. וִיכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתוֹ שֶׁמְקַיֵּם מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, וְשֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, וּמְכַוֵּן לְתַקֵּן שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע סִימָן א’ אוֹת א’ וב

Prior to learning or fulfilling any Mitzvah it is good to ponder thoughts of Teshuva so that the Mitzvah will be blemish-less. Then one should say the לְשֵׁם יִחוּד associated with the Mitzvah to awaken his Kavana. Do not listen to any individual that tells you the לְשֵׁם יִחוּד is unnecessary. One should have in mind to fulfill the Will of Hashem and that there are many secrets to the Torah and the Mitzvot that we have yet to fathom. Finally, one should intend to fix any blemishes in the upper worlds with the Mitzvah.

שִׁשָּׁה מִצְוֹת תָּדִיר בְּלִי הֶפְסֵק. א’, לְהַאֲמִין בַּה’. ב’, לֹא לְהַאֲמִין בְּזוּלָתוֹ. ג’, לְיַיחֲדוֹ יִחוּד גָּמוּר. ד’, לְאַהֲבוֹ בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּמְאֹד. ה’, לְיִרְאָה אוֹתוֹ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָּל עָלְמִין וְכוֹלָּא קָמֵי כְּלָא. ו’, שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ וּרְאוּת עֵינָיו. וְסִימָנָךְ (בַּמִּדְבָּר לה, יג) “שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶיןָ”. צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ג, סְעִיף מא

There are 6 Mitzvot that apply at every moment of every day. 1) To believe there is a Creator, Hashem 2) To only believe in only one Creator 3) To sanctify the Creators Name and make it one, like in Shema 4) To love Hashem with all ones heart 5) To fear Hashem because of His supremacy 6) to Not to go after ones eyes and desires. The allusion to this in the Torah is “six cities of refuge shall be for you,” a reference to these 6 Mitzvot. Every moment one fulfills these Mitzvot he is fulfilling a Biblical Commandment for which he will receive eternal reward.

שְׁבוּעַת שָׁוְא אַחַת, דּוֹחָה מֵאָה זְכֻיּוֹת. חִלּוּל ה’ אֶחָד, דּוֹחֶה ק’ תְּפִלּוֹת. בִּזּוּי תּוֹרָה אֶחָד, דּוֹחֶה ק’ שְׂמָחוֹת. נִבְלוּת הַפֶּה אֶחָד, דּוֹחֶה ק’ הַבְטָחוֹת. גֶּזֶּל אֶחָד, דּוֹחֶה ק’ בְּרָכוֹת. מַחֲלֹקֶת אַחַת, דּוֹחָה מֵאָה פַּרְנָסוֹת. לָשׁוֹן הָרַע אֶחָד, דּוֹחֶה ק’ תְּשׁוּבוֹת. וְהֵם ז’ דְּחִיּוֹת שֶׁמָּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מוּבָא בַּשְלָהָ”ק מסכת יוֹמָא פֶּרֶק דֶּרֶךְ חַיִּים תּוֹכֵחֹת מוּסָר). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ג, סְעִיף מב

• One oath in vain pushes away 100 merits.

• One desecration of Hashem’s name pushes away 100 prayers.

• One degradation of the Torah pushes away 100 happy occasions.

• One obscene word pushes away 100 promises.

• One theft pushes away 100 blessings.

• One dispute pushes away 100 livelihoods.

• One Lashon Hara pushes away 100 acts of repentance.

אַל תִּתֵּן אֶל לִבְּךָ מַה יְּדַבְּרוּ מִמְּךָ אֲחֵרִים, כִּי זֶה שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה נְזָקִין וְחַבָּלוֹת לַנֶּפֶשׁ. וְאָמַר הַפִּילוֹסוֹף, רֹב הַצָּרוֹת בָּאוֹת לְאָדָם שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת נִכְבָּד בְּעֵינֵי אֲחֵרִים. וְזֶה הֶבֶל גָּדוֹל, כִּי מַה יִּתֵּן לָאָדָם אִם אֶלֶף אֲנָשִׁים מְכַבְּדָיו, אוֹ אִם יְדַבְּרוּ רַע עָלָיו וְיָבוּזוּ עָלָיו. וּמֶה יָקְרוּ דִּבְרֵי הַשָּׁלֵם, רַבִּי לְוִיטַס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ (אָבוֹת פ”ד מ”ד). וְאֶפְשָׁר שֶׁאָמַר “מְאֹד” אֶחָד כְּנֶגֶד תַּאֲוַת הַחֹמֶר שֶׁיְּכַבְּדוּהוּ, וְהַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד צַעַר הַחֹמֶר אִם יְבַזּוּהוּ, וּלָזֶה הִזְהִירָנוּ “מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ”. וּכְבָר הִשְׁמִיעָנוּ הָרַב הֶחָסִיד בְּחוֹבַת הַלְּבָבוֹת (שַׁעַר יִחוּד הַמַּעֲשֶׂה פֶּרֶק ה’) שֶׁתַּכְלִית מִדַּת הָעֲנָוָה הוּא לְהַגִּיעַ לְמִדַּת הַנִּשְׁתְּוָן [שֶׁאֵינוֹ חָשׁ אִם יְבַזּוּהוּ אוֹ יְכַבְּדוּהוּ]. דַּף כ’). צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ג, סְעִיף מג-מד

Do not take to heart what others speak or think or you because this is the beginning of the destruction of one’s soul. One philosopher once said that the majority of a person’s problems come to him because of his desire to be respected in the eyes of the people. This is all nonsense, what benefit is there is he is honored by one thousand people or if he is disregarded by them. How precious are the words of the Tanna that taught מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ “a lot, a lot, a person needs to be humble” (Avot 4:4). Why the repetition? The first מְאֹד is a warning not to go after the desire of being honored. The second מְאֹד is to not worry about the pain one receives from his degradation by others. The author of the Hobot Halevavot already informed us that the goal of humility is reaching a state of being indifferent when it comes to ones honor. Hence, מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ.

Oct 22^nd | 2^nd of Cheshvan

לך-לך

מְאֹד יִזָּהֵר בִּצְדָקָה, כִּי הִיא הָעוֹלָה בִּמְקוֹם קָרְבָּן בַּזְּמַן הַזֶּה, וּמְכַפֶּרֶת גַּם עַל הַמֵּזִיד, וּמַצֶּלֶת מִן הַמָּוֶת, וּמִתְבָּרֵךְ בְּכַמָּה בְּרָכוֹת, כַּמְבוֹאָר בַּכְּתּוּבִים וּבְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּבְיוֹתֵר יִזָּהֵר שֶׁתִּהְיֶה צִדְקָתוֹ בַּסֵּתֶּר וְלֹא יְסַפֵּר צִדְקוֹתָיו, וְכֹל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבֵּחַ בְּצִדְקוֹתָיו וּבַחֲסָדָיו. וְהֲגַם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּפֵרוּשׁ, אִם עוֹשֶׂה הַמְצָאוֹת, וְכַוָּנָתוֹ לְהִשְׁתַּבֵּחַ, נֶעֱנַשׁ עַל זֶה, כִּי עֲבוֹדַת ה’ צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה. וְאִם מְכַוֵּין לְשֵׁם ה’ וְיִצְטָרֵף לָזֶה לְהַגְדִּיל שִׁבְחוֹ, הוּא עֲוֹן פְּלִילִי. וּבַעַל נֶפֶשׁ יַעֲמִיק בָּזֶה, וְיִטְרַח עַד שֶׁתִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְתוּ לֹא. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן א, סְעִיף יג-יד

One should be very diligent in giving tzedaka because the Sages taught that it is in place of the sacrifices when there is no Temple. Tzedaka can provide atonement and save a person from death, as well as gain him heavenly blessing. One should especially be diligent in giving tzedaka in private without boasting about his success. Even if one does not verbally express that the tzedaka he is giving is in order to gain fame, still it is a great offense and the Sages warned that such a person is indeed punishable. One should always strive to do the Mitzvot LeShem Shamayim , for the sake of Heaven.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ק יז.) שֶׁעִיקַר צִדְקוֹתָיו יִהְיוּ עִם עֲמֵלֵי תּוֹרָה, וּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת יְאַמֵּץ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קֹהֶלֶת יא, א) “שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם”, וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ק יז.). וְאִם פִּקֵּחַ הוּא, יִזְדָּרֵז בָּזֶה, כִּי מְקַיֵּם כַּמָּה מִצְוֹת בְּבַת אַחַת, צְדָקָה, וּמַחְזִיק בְּיָד לוֹמְדֵי תּוֹרָה, וּמַרְבִּיץ תּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה הַתַּלְמִיד חָכָם בְּדַעַת מְיֻשָּׁב לִלְמֹד, וּמְכַבֵּד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה עוֹשֶׂה צְדָקָה עִם עַם הָאָרֶץ, לְעוֹשֶׂה צְדָקָה עִם הָרָאוּי. וְיִגְדַּל שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן א, סְעִיף טו

The Sages taught (Bava Kama 17A) that the main tzedacka a person should do is with those that toil in the Torah. As the pasuk in Kohelet (11:1) teaches “send forth your bread upon the surface of the water,” water being a symbol for the Torah, one should send his charity to those that study the Torah. In fact this act is so great that he is considered to have fulfilled numerous mitzvot in one giving: charity, spreading Torah, allowing the Talmid Hacham to sit and learn with peace of mind, honoring the Torah, etc. There is no comparison between an individual that gives tzedaka to a Torah learning, to an indicidual that gives charity to an Am Haaretz.

יִזָּהֵר לְהַסְתִּיר מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְלִמּוּדּוֹ. וְאִם יְשַׁבְּחוּהוּ, יִזְכֹּר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶחָד מִרִבּוֹא מֵחִיּוּבוֹ, וְלֹא יִתְגָּאֶה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ שֶׁמֶץ מִנֵּהוּ, וְלִבּוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאִם עָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חָטָא וּבִטֵּל עֲבוֹדָה וְתַלְמוּדוֹ בַּתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים כַּמָּה מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת עָלוּ עַל לִבּוֹ, וְכַמָּה קִצֵּר בְּאוֹתָן הַמַּעֲשִׂים בַּכַּוָּנָה וּבְיִחוּד וְכַיּוֹצֵא. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן א, סְעִיף טז

One should be meticulous to always conceal his good deeds and learning, [so as not to be praised by others]. However, if you are praised by others, nonetheless, always remember that you have not completed a percent of your obligation. There is no reason to become haughty because deep down he knows all the shortcomings he possesses.

יִזָּהֵר לִגְמֹל חֶסֶד בְּגוּפוּ וּבִדְּבָרָיו וַעֲצוֹתָיו וּמָמוֹנוֹ, וּלְהַצִּיל עָשׁוּק, אַךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּמַחְלוֹקוֹת כְּלָל, כִּי יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסְדוֹ. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן א, סְעִיף יח

One should always strive to do kindness whether it be with his body, words, advice, or money. However, he must ensure to never become involved in disputes and arguments that may arise.

מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת “נְשָׁמָה”. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר זְרָעִים, יְכַוֵּין לְתַקֵּן אֲשֶׁר פָּגַם בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּבִבְרָכוֹת לְבַטָּלָה וְכַיּוֹצֵא. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר מוֹעֵד, יְכַוֵּין לְתַקֵּן אֲשֶׁר חָטָא בְּחִילוּל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר נָשִׁים, יְכַוֵּין לְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם בַּעֲרָיוֹת וּשְׁבוּעוֹת וּנְדָרִים. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר נְזִיקִין, יְכַוֵּין לְתַקֵּן מַה שֶׁחָטָא לָה’ בְּמָה שֶׁהִזִּיק לַחֲבֵרוֹ, כִּי הַהֶזֵּק עַצְמוֹ בָּעֵי לְשַׁלּוּמֵי [לַחֲבֵרוֹ, שֶׁאֵינוֹ מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ]. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר קָדָשִׁים, יְכַוֵּין לְתַקֵּן נִשְׁמָתוֹ הַקְדוֹשָׁה אֲשֶׁר הוֹצִיאָהּ לְחֻלִּין, וַאֲשֶׁר לֹא נִזְהַר בִּשְׁחִיטָה וּבְדִיקָה, וּלְחִיּוּב כָּרֵת, וְלִתְפִלּוֹת בְּלִי כַּוָּנָה. וּכְשֶׁקּוֹרֵא סֵדֶר טַהֲרוֹת, יְכַוֵּין לְתַקֵּן מַה שֶׁפָּגַם בְּנִדָּה וְקֶרִי וּנְטִילַת יָדַיִם. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ב, סְעִיף מא

The letters of the word מִשְׁנָה are the same letters of the word נְשָׁמָה; the Mishnayot have the power to fix any blemishes one might have in their soul. Therefore, when a person learns the Order of Zeraim (dealing with agriculture and blessings) one should have the intention to fix any blemishes he may have caused with forbidden food or blessings in vain and the like. When one learns the order of Moed (dealing with the holidays) he should have the intention to fix any blemishes that involve the desecration of Shabbat and Yom Tov. When one learns the order of Nashim (dealing with the laws of marriage and forbidden relations as well as vows) he should have in mind to fix any blemishes involving forbidden relations, vows and oaths. When one learns the order of Nezikim (dealing with monetary laws) one should have the intention to fix the G-dly portion of any theft that he may have committed (of course he needs to return the stolen item as well). When he learns the order of Kodashim (dealing with the holy status of sacrifices) he should have in mind to fix the blemishes involving sins that have tainted his holy soul. And finally when he studies the order of Tahorot (dealing with purity) he should have in mind to fix the blemishes caused by a Nidah, wasting seed, and cleansing ones hands.

יִלְמוֹד סִפְרֵי מוּסָר תָּדִיר, וְאַשְׁרָיו מִי שֶׁיִקְבַּע לִמּוּד בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ “רֵאשִׁית חָכְמָה”, וּמִשָּׁם יַכִּיר פְּחִיתוּת מַעֲשָׂיו וְתֹקֶף חִיּוּבוֹ, וְיוֹם יוֹם יִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיָנָיו. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן א, סְעִיף יז

One should always invest some of his time in learning Sifrei Mussar, ethical works. Fortunate is the person that has set a learning regiment from the work Reshit Hochma. From this work, a person can come to realize his true obligation in this world.

 

 Oct 15^th | 25^th of Tishrei

נח

יִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי הִרְבָּה לַחֲטֹא, וְכַמָּה פְּעָמִים לָאֲלָפִים, עָשָׂה נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל עָלָיו לְתַקֵּן וּמִיָּדוֹ יְבוּקַּש, וּמַה יַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת סִגּוּפִים, וּמָה כֹּחוֹ לְקַבֵּל יִסּורִין. וְזֹאת הָעֵצָה מִפּוּם מְמַלֶל רַבְרְבָן רַבֵּנוּ מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבֵיר”וֹ זצ”ל, פִּנַּת יִקְרַת לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, וּבָזֶה מִתְכַּפְּרִין פְּשָׁעָיו, וְטוֹב לוֹ יוֹתֵר מִן הַסִּגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת. וְיֵשׁ בָּזֶה לְהַאֲרִיךְ, אֲבָל לְקַצֵּר אֲנִי צָרִיךְ, וְזוֹ הִיא מַרְגָּלִית שֶׁאֵין לְהַעֲרִיךְ, סַמָּא דְּכֹלָא [תְּרוּפָה לַכָּל] וְאָרִיךְ. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע סִימָן א’ אוֹת ו

One must always try to forego his honor, even if one has slighted him because this is the essence of man. Imagine if Hashem would seek retribution for all the times one slighted him, would anyone survive. This is the advice that Rabbi Moshe Kordevero recommended; to overlook ones honor and respect and in that merit Hashem will forgive the person for slighting His honor with all his sins, measure for measure. This is a cure beyond comprehension, better than any fast. Subjugation of one’s self.

 בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. וְזוֹ מִדַּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, וְהִיא סַמָּא דְּחַיֵּי [סַם חֲיִים]. וְאִם כָּךְ אָמְרוּ לְבַקֵּשׁ שְׁלוֹם אֲחֵרִים, הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר לְבַקֵּשׁ שְׁלוֹם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּקְרוֹבָיו. וְדַע שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַחֲלוֹקוֹת, הַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הִיא אִמָּא שָׁלוֹם, וּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַחֲלוֹקוֹת, הִיא מִשְׁכָּן סִטְרָא אַחֲרָא, חַס וְשָׁלוֹם. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע סִימָן א’ אוֹת ח

Seek peace and run after it; this was the attribute of Aharon HaKohen, he was a lover of peace and an advocate of peace. This attribute is the elixir of Life. If the Sages taught to seek peace with others to such an extreme degree, how much more so does one have to seek peace with the members of his households and relatives. Because, everyone must know, that in a place where there is strife and argument, the Shechina departs. The Shechina rests only where there is peace, not where there is Machloket.

וּבְיוֹתֵר יִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם אִשְׁתּוֹ, וְיִזָּהֵר לְכַבְּדָהּ. וִיכַוֵּן בְּכָל פְּרָט לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. אַךְ בְּפֶה מָתוֹק יַדְּרִיכֶנָּהּ לַעֲבוֹדַת ה’ וְלִצְנִיעוּת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְיַרְחִיקֶנָּהּ מִלָּשׁוֹן הָרַע וּשְׁאָר סֵדֶר נָשִׁים וְסֵדֶר נְזִיקִין, וְעָלָיו מֻטָּל לְהוֹכִיחָהּ וּלְהַדְרִיכָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת נ”ד ע”ב). מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן א, סְעִיף ח-ט

A person especially must have peace with his wife, be careful in her honor. With every act and gesture you should intend for this to be for the sake of the Shechina. One should convince his wife in a pleasant soft tongue to follow the way of Hashem, dress modestly, proper manners, distance her from Lashon Hara and the like. It is incumbent on him to guide his wife, as well.

יִזָּהֵר מֵהַכַּעַס קָטָן וְגָדוֹל, שֶׁמַּחֲלִיף נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּנֶפֶשׁ סִטְרָא אַחֲרָא, וְנַעֲשֶׂה הוּא עַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה טוֹרֵ”ף נַפְשׁוֹ, וְכֹל מַה שֶּׁטָּרַח כָּל יָמָיו, בְּהִסְתַּלֵּק נַפְשׁוֹ חָלַף הָלַךְ. וְכֹה דִּבֵּר הָאִישׁ קָדוֹשׁ רַבֵּנוּ הָאֲרִ”י ז”ל (עַיֵּן שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה ח”ב שַׁעַר ד’), כִּי בַּעַל הַכַּעַס אֵין לוֹ תִּקּוּן עַד אֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל מְאֹד שֶׁלֹּא יִכְעוֹס כְּלָל, וְאַז יַתְחִיל לְתַקֵּן. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן א, סְעִיף י

Beware of all types of anger. The Holy books teach that one that becomes angry loses his Neshama to the Tumah; he is considered to even have served idolatry. The Arizal revealed that anyone that becomes angry can not begin to fix what he has ruined until he loses and removes this character trait of becoming angry from within himself.

מְאֹד יַזְהִיר לְאִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּתְכַּעֵס, כִּי אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח”ב קפב.): מָאן דְּאִתְחַבַּר בְּמָארֵי דְרוּגְזָא, כְּמָאן דְּאִתְחַבַּר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ [פֵּירוּשׁ: מִי שֶׁמִתְחַבֵּר לְבַּעֲל רֹגֶז, הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁמִתְחַבֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ]. וְאִם כֵּן, אַף אִם הָאָדָם קָדוֹשׁ, בִּהְיוֹת אִשְׁתּוֹ כַּעֲסָנִית, צַדִּיק מַה פָּעַל. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן א, סְעִיף יא

Much care should be taken to ensure that ones wife does not become angry. As we have learned before, someone that joins in the company of a person that becomes angry is considered to have joined in the company of idolaters. If thats so, even if the individual is a holy individual, if his wife is someone that become angry, what has this tzaddick accomplished.

יִזָּהֵר לָתֵת צְדָקָה בְּכָל יוֹם לְפָחוֹת פְּרוּטָה, וִיכַוֵּין לְיַחֵד שֵׁם הֲוָיָ”ה הַקָּדוֹשׁ, וִיכַוֵּין כִּי רוֹמֵז: זְרוֹעוֹ – ו, ה’ אֶצְבְּעוֹתָיו – ה, פְּרוּטָה – י, ה’ אֶצְבָּעוֹת עָנִי אוֹ גַּבַּאי – ה, וְהָיָה מַעֲשֶׂה הַצְּדָּקָה שָׁלוֹם. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן א, סְעִיף יב

Everyone should strive to give tzedaka everyday, even if it is just one coin. He should have in mind that this action sanctifies Hashems name; extending his arm is like the letter ‘vav’ in Hashems name, his five fingers are like the letter ‘hey’ (numerical value of which is 5), the recipients 5 fingers are the second ‘hey’ in the name, and finally the coin itself is the ‘yud’ of Hashems name (both are relatively small in size). This act of charity thereby creates Hashems name and brings peace to the word.

 

Oct 11^th | 21^st of Tishrei

בראשית

יִקְבַע עִתִּים לַתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, חֹק יִתֵּן וְלֹא יַעֲבֹר. וְגַם בְּכָל עֵת שֶׁהוּא פָּנוּי, אַף שֶׁכְּבָר הִשְׁלִים חוּקוֹ, לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה מִפִּיו. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע סִימָן א’ אוֹת ג

One must establish set times for learning in the day and in the night for oneself as decrees that can not be excused. Even if you have completed your regiment for the day, nonetheless, if you find yourself with free time, open a book and study. The Torah should never leave your mouth.

 

אַחַר הַחַג וְחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן, יִתְאַמֵּץ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְתַלְמוּד-תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, כִּי הוּא תְּחִלַּת הַשָּׁנָה, וְהַוֵי סִימָנָא טָבָא לְכָל הַשָּׁנָה. וְעַתָּה כִּי קָרוֹב הוּא לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לְהוֹרוֹת וּלְהַרְאוֹת כִּי כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה לֹא הָיָה לְפָנִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְאִם עַתָּה יַתְחִיל לִפְרֹק עֹל וְיִתְרַשֵּׁל מֵעֲבוֹדַת ה’, לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם. לָכֵן אַדְּרַבָּה, יַעֲשֶׂה סִימָן טוֹב לְכָל הַשָּׁנָה, יָרוּץ כְּגִבּוֹר בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה כְּיָד ה’ הַטּוֹבָה עָלָיו. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע סִימָן ט’ אוֹת רח”צ

After the holidays have ended and the month of Hashvan has begun one must strengthen himself in his Torah learning and fear of Heaven; this is the beginning of the new year and dedication will make it prosperous. It would be tragic to lose everything one worked for during the High Holidays and 10 days of repentance; therefore, run to perform the Mitzvot and learn Torah as Hashem blessed you to.

 

מַה טּוֹב שֶׁיִּלְמַד אַחַר תְּפִלָּה, עוֹדֶנּוּ מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּמְעֻטָּר בִּתְפִלִּין. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ, אֲשֶׁר זֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל, שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים, הָיוּ כָּל הַיּוֹם בִּתְפִלִּין, וּבְדוֹר יָתוֹם זֶה, לְפָחוֹת יִהְיֶה לוֹמֵד אֵיזֶה שִׁעוּר אַחַת וְלֹא יֵשַׁנֶ”ה בַּתְּפִלִּין. מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע סִימָן א’ אוֹת ד

How meritorious would it be to learn Torah after the morning prayer while still donning one’s Tallit and Tefillin. In the Jewish Nation, in the past, Tefillin was worn throughout the entire day; in this orphaned generation, however, the least we can do is learn for a short amount of time with Tefillin. Of course, one should ensure not to fall asleep while the Tefillin are on.